ת"א 56760-05-14

בפניי בקשת התובעים למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי לקביעת הקשר הסיבתי שבין מותה של התובעת 1, המנוחה, לבין פגיעתה בתאונת הדרכים מיום 2.8.10.

מעיון בתיעוד הרפואי עולה כי התובעת סבלה ממחלת קרויצפלד יעקב וכי זו הייתה הסיבה הישירה לפטירתה ביום 28.12.10 (ראו סיכום אשפוז מב"ח בלינסון מיום 18.8.10 וסיכום מחלה מבית רבקה).

לעמדת התובעים, יש מקום למנות מומחה בתחום הנוירולוגי על מנת שיקבע דבר קיומו של קשר סיבתי בין התאונה לבין התפרצות המחלה.

עיון במסמכים הרפואיים שצורפו על ידי התובעים מעלה כי למחרת התאונה, ביום 3.8.10, פנתה המנוחה לד"ר דוד קוזניץ והתלוננה על "כאבים באמות ידיים ולאורך הגפיים התחתונות מהאגן ובעורף הצוואר מתלוננת על טשטוש ראיה מאתמול..." ביום 15.8.10 פנתה המנוחה בשנית לד"ר דוד קוזניץ אשר ציין בתיעוד הביקור: "טוענת על תאונת דרכים חוזרת אך אין עדות לכך. תגובות איטיות ושונות אצלה. אינני בטוח שמדובר בבעיה אורגנית או לא ולכן הופנתה למיון". בהתאם להפניה זו, פנתה המנוחה באותו היום לחדר מיון בבית חולים מאיר. בתעודת חדר המיון, אשר ברובה אינה ניתנת לקריאה, צוין כי ביום 2.8.10 הייתה מעורבת בתאונת דרכים. התובעת נבדקה ואובחנה דיסימטריה קלה ביד שמאל וחוסר זריזות של היד. כן צוין כי התובעת מתלוננת על קשיי הליכה ודיבור איטי. בבדיקה נוירולוגית לא נצפה ממצא חריג והתובעת הופנתה לייעוץ פסיכיאטרי.

ביום 18.8.10 אושפזה המנוחה במחלקה הנוירולוגית בבית חולים בילינסון בשל אבחנה של מחלת קרויצפלד יעקב. במכתב השחרור צוין כי המנוחה אושפזה לצורך בירור נוכח ירידה קוגניטיבית, חוסר יציבות בהליכה וקושי בראיה מזה מספר שבועות.

במהלך אשפוזה, התדרדר מצבה של המנוחה בצורה משמעותית.

ביום 28.12.10 נפטרה, כאמור, המנוחה עקב קריסת מערכות כללית.

המסמכים הרפואיים המצורפים לבקשת התובעים מתארים את השתלשלות העניינים בכל הנוגע למצבה הרפואי המתדרדר של התובעת המנוחה כתוצאה מהמחלה ומשקפים קיומם של תסמינים רפואיים ההולכים ומחריפים עד לאשפוזה של התובעת ביום 18.8.10 ופטירתה לאחר מספר חודשים.

אלא שמסמכים אלו אינם קושרים בין תאונת הדרכים נשוא התביעה לבין המחלה בה לקתה התובעת ודבר קיומה מוזכר באופן אגבי כחלק מתיאור מצבה של התובעת. למעשה, עיון במסמך מיום 18.8.10 מעלה כי התובעת נפגעה בשלוש תאונות דרכים כבר ביולי 2010 דהיינו קודם לתאונה מיום 2.8.10. אני סבורה כי בכל אלו יש כדי להחליש את טענת התובעים באשר להימצאותה של ראשית ראיה לקשר הסיבתי בין התאונה לבין המחלה בה לקתה.

על אף האמור לעיל, ועל מנת שלא לחסום את דרכם של התובעים להוכיח תביעתם, ונוכח סמיכות הזמנים בין התאונה לבין אשפוזה של התובעת, אני סבורה כי יש מקום למנות מומחה בתחום הנוירולוגי. נוכח הספק באשר לקיומה של ראשית ראיה, ובהתאם לאמור ברע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח, יוטל שכר טרחת המומחה בשלב זה על התובעים.

לאור האמור לעיל, ובתוקף סמכותי לפי תקנה 7 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז – 1986 (להלן – "התקנות") אני ממנה בזאת את ד"ר אילן בלט כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין פגיעתה של המנוחה בתאונה לבין הופעת מחלת הקרויצפלד ופטירת המנוחה.