ת"א 56751-02-16 רותם ל.ש.ד ניהול פרוייקטים בע"מ נ' עמותת עזרת אבות ואח'

התביעה בתיק זה נמחקה ביום 17.11.16 בהסכמת הצדדים, לאחר שמשרד ב"כ התובעת דאז (להלן: ב"כ התובעת) הגיש ביום 21.9.16 "בקשה למחיקת התביעה". בבקשה זו נטען כי ב"כ התובעת מנסה ליצור קשר עם נציג התובעת "למעלה מחודש" (בנייד, בהודעות כתובות ובמייל) כדי להודיעו על המועד הקבוע לפגישת המהו"ת ולצורך הסדרת הוצאות בתיק, אך מעלה חרס בידו. לאור ניתוק קשר תמוה זה, לא ניתן עוד להמשיך בניהול התיק, ולפיכך מבוקש למחוק אותה. בבקשה צוין שהנתבעים מסכימים למחיקה, אך מתנים זאת בתשלום הוצאות במקרה של חידושה. לאחר שניתנה הזדמנות לנתבעים להבהיר את עמדתם, ניתן פסק הדין בדבר מחיקה תוך קביעה שבמקרה של חידוש התובענה תשלם התובעת לכל אחד מהנתבעים הוצאות בסך 15,000 ₪.

ביום 14.12.17 הגישה התובעת "בקשה דחופה לביטול ההחלטה על מחיקת התביעה", כשהיא מיוצגת ע"י בא כוחה הנוכחי. עיקר טענתה בבקשה לביטול המחיקה היא שבא כוחה הקודם לא פעל על דעתה ובניגוד גמור לאינטרסים שלה, וכי היא זו שפנתה למשרד בא כוחה בניסיון ליצור עימו קשר, ולא ההפך. לבקשה הוגשו תגובה ותשובה לתגובה.

לאחר עיון בעמדות הצדדים, לא מצאתי לנכון להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 17.11.17, וזאת בשל מה שייאמר להלן.

הבקשה למחיקת התביעה הוגשה בזמנו ע"י מי שהיה ב"כ התובעת כדין. ככזה, הוא היה רשאי להגיש בשמה את הבקשה שהוגשה. מעת שהוגשה הבקשה (שבה תואר למעלה מחודש של העדר קשר עם הלקוחה) ועד למועד שבו ניתן פסק הדין חלפו עוד כחודשיים ימים, שגם במהלכם לא הודיע משרד ב"כ התובעת כי הקשר עם לקוחתו חודש.

בנסיבות אלה, שבהם הודיע ב"כ התובעת על ניתוק הקשר ולא ניתן היה להמשיך בהליכים, וכן כי הגיע להסכמות עם הנתבעים, פסק הדין שהורה על מחיקת התובענה (ולא על דחייתה!) והתנה את חידושה בתשלום הוצאות, היה מאוזן וסביר.

המסגרת הנורמטיבית שבה נבחנה בקשת המחיקה שהוגשה הייתה תקנות 155-154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. עפ"י תקנות אלה, רשאי תובע שהגיש תובענה לחזור בו מתביעתו, וביהמ"ש רשאי להתיר לו לעשות כן, ולפסוק בשל כך גם הוצאות משפט. כן רשאי ביהמ"ש להורות כי הגשת תובענה חדשה בשל אותה עילה או בשל עילה דומה לה, תהיה כפופה לתשלום ההוצאות כאמור. במקרה דנן הודיע ב"כ התובעת בבקשה שקדמה לבקשת המחיקה שניהל מו"מ עם הנתבעים בקשר לתובענה, מו"מ שבעקבותיו הוגשה הבקשה למחיקת התובענה. כן צוין העדר הקשר עם מרשתו, העדר קשר שמונע מימנו לפעול לשם קיום הליך המהו"ת שאליו הופנו הצדדים.

בבואו לדון בבקשה שהוגשה, לא נדרש ביהמ"ש לבחון את טיב ההרשאה שהייתה לב"כ התובעת להגיע להסכמות בשמה, או לבחון את טיב יחסי השליחות שהיו בין התובעת לבא כוחה דאז, או לבחון האם ההסכמות שאליהן הוא הגיע בשמה תואמות לאינטרסים שלה אם לאו. יש לדייק שהבקשה שהוגשה לא הייתה בקשה לשחרור מייצוג, אלא בקשה לאשר בקשה מוסכמת שהוגשה ע"י ב"כ התובעת בתפקידו כמייצג התובעת. לפיכך, ככל שיש לתובעת טענות על האופן שבו פעל בא כוחה דאז, כגון שפעל בהעדר הרשאה או בניגוד לאינטרסים שלה, או שלא עשה די מאמצים בניהול הקשר עימה, הרי שמדובר בטענות בדבר מערכת היחסים הפנימית שבין התובעת לבין בא כוחה דאז, והן אינן רלוונטיות לתובענה דנן ולפסק הדין שניתן.

לפני התובעת עומדות כעת אפשרויות שונות לפעול, הן במישור היחסים שבינה לבין בא כוחה דאז והן בנוגע לחידוש ההליך דנן או בנוגע להשגות שיש לה על ההחלטות שניתנו במסגרתו, והיא רשאית לבחור בכל דרך הנראית לה.