ת"א 56658-03-14 מועדון כדורגל גן יבנה (ע"ר) ואח' נ' מתנ"ס מרכז קהילתי גן יבנה (ע"ר) ואח'

לפני בקשת הנתבעים להורות כי על התובעת להפקיד ערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבעים, קודם וכתנאי לניהולו של ההליך המשפטי.

לטענת המבקשים, סיכויי ההליך בו נקטה התובעת, קלושים. מצבה הכלכלי של הנתבעת הינו בכי רע (כפי העולה מתוך הבקשה שהוגשה על ידה למתן פטור מתשלום אגרה), ובפועל מתקיימים כל התנאים הנקובים בהוראות סעיף 519 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, על מנת שבית המשפט יורה על הפקדת הערובה, ולו על מנת שלא ימצאו עצמם הנתבעים בסופו של יום מבלי שיוכלו להיפרע מן התובעת בגין הוצאותיהם.

הוסיפו הנתבעים וטענו כי שעה שהתובעת הינה עמותה רשומה, הרי שיש להחיל ביחס אליה, לא רק את הוראות תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, כי אם גם את הוראות סעיף 353 לחוק החברות התשנ"ט 1999, וזאת מכוח פסיקתו של כב' בית המשפט העליון.

הנתבעים אף ביקשו להוסיף ולהפנות את שימת הלב לכתב התביעה שכנגד, ומכאן לחשש להעדר יכולת להיפרע גם ביחס לתביעה הנוספת.

במסגרת התגובה טענה התובעת כי לא מתקיימים התנאים הנקובים בהוראות הדין והפסיקה לצורך חיובה בהפקדת ערובה, כי סיכויי ההליך הינם טובים מאוד וממילא לא אמור מצבה הכלכלי של התובעת לשמש כחסם בפני בירור תביעתה.

הוסיפה התובעת וטענה כי אין להחיל את הוראות סעיף 353 לחוק החברות התשנ"ט 1999.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי. טעמיי להלן:

המסגרת הנורמטיבית במסגרתה נדונה בקשה זו כוללת בחובה את תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") כמו גם שאלת החלתו של סעיף 353 לחוק החברות התשנ"ט 1999 ( להלן: "חוק החברות") וההלכות שנקבעו על ידי בית המשפט העליון.

אכן צודק ב"כ התובעת בטענתו כי לא בנקל יורה בית המשפט על בעל דין להפקיד ערובה לצורך הבטחת תשלום הוצאותיו של בעל דין אחר.

כמו כן, על בית המשפט לנהוג משנה זהירות על מנת להבטיח כי עוניו של בעל דין, לא יהווה חסם בפני אפשרותו להתדיין בהליכים בבית המשפט.