ת"א 56658-03-14 מועדון כדורגל גן יבנה (ע"ר) ואח' נ' מתנ"ס מרכז קהילתי גן יבנה (ע"ר) ואח'

לפני בקשה לפטור מאגרה.

עיינתי בטענות הצדדים.

המבקשת הינה עמותה רשומה הטוענת כי אין ביכולתה לשלם את האגרה מהטעם שלא גבתה תשלום מהילדים שנרשמו לפעילות כדורגל, שכן זו נעשתה ע"י משיבה 1, בהתאם להסכם, למבקשת אין חשבון בנק ואין לה כל הכנסה או נכסים.

הבקשה נתמכה בתצהירו של יו"ר העמותה, מר אהרון כהן, ובאישורו רו"ח של העמותה לפיו "הנני מאשר, שלפי מיטב ידיעתי, טרם נפתח חשבון בנק לעמותה ולא נרשמו הכנסות מפעילותה. בנוסף, הנני מאשר כי טרם נפתח תיק העמותה מול רשויות המס". הא ותו לא.

המשיבה מתנגדת לבקשה מהטעם שהבקשה אינה מפורטת דיה ונעדרת פרטים מלאים ומדוייקים להוכחת טענותיה. המשיבה מציעה, לכל היותר, לפרוש את תשלום האגרה לשיעורין.

המדינה לא הביעה עמדה עניינית.

כידוע, הישענות על הקופה הציבורית הינה בגדר מוצא אחרון ורק לאחר שמבקש הפטור מאגרה עמד בנטל המוטל עליו לפרט היטב את מצבו ויכולתו הכלכלית ולפרוש את מלוא התמונה בפני ביהמ"ש בעניין זה כדי שביהמ"ש יוכל למלא חובתו לקיים בדיקה יסודית ביחס ליכולתו של בעל הדין לשלם אגרה.

עת עסקינן בתאגיד, יש לבצע בדיקה יסודית באשר ליכולתו הכלכלית, בין היתר, בהתאם לסוג התאגיד, מאפייניו, ונסיבותיו המיוחדות. אשר לחברה נקבע גם כי במסגרת בחינת המצב האמיתי של החברה, יהיה מקום אף להתייחס לבעלי מניותיה ומנהליה (רע"א 6344/10 הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון נ' בלורי בע"מ (14.12.11)).

בענייננו, המבקשת לא פרשה תמונה מפורטת אודות מצבה בכלל ומצבה הכלכלי בפרט.

ראשית, לא צורפה כל ראיה אודות מועד רישומה של העמותה, מי הם מורשי החתימה מטעמה, מטרותיה וכו'.

כמו כן, בכתב התביעה נטען כי העמותה החלה פעילותה בשנת 2013 (לא צויין מועד מדוייק) וכי בראשית דרכה, נרשמו כ-100 ילדים לפעילות אצל התובעת, אשר אף החזיקה בהסכם שיתוף פעולה לשנים 2013-2014 עם מועדון ספורט אשדוד. לא צויין מתי נחתם ההסכם נושא התביעה אולם מועד התחלת הפעילות צויין בסעיף 10א להסכם – 1.9.13. בהסכם עם המשיבה, הוסכם כי התובעת תקפיא פעילותה בתחום הכדורגל בגן יבנה, אולם לא נטען דבר באשר לפעילויותיה הנוספות.

גם מכתבו של רואה החשבון בלתי מפורט ואין בו התייחסות מפורטת נדרשת בנסיבות העניין.

אשר לעילת התביעה, דומה כי בשלב זה של ההליך אין לאמר כי כתב התביעה אינו מגלה עילה. עם זאת, העמדת סכום התביעה ע"ס 600,000 ₪ לא מבוססת. מחד נעשה חישוב כלשהו בסעיף 29 לכתב התביעה, אשר לא ברור על מה הוא נסמך, ומגיע לסך 600,000 ₪ ומנגד נטען בסעיף 38 לכתב התביעה כי משיקולי אגרה הועמד סכום התביעה ע"ס 600,000 ₪ ויחד עם כתב התביעה הוגשה הבקשה דנן.

לאור כל האמור, לא מצאתי להעתר לבקשה במתכונתה והיא נדחית. לאור האמור ומאחר ולא הונח בסיס ראייתי מתאים התומך בטענות המבקשת אודות מצבה הכלכלי, לא מצאתי אף לפרוש את תשלום האגרה לשיעורין.

ניתנה היום, כ"ד תמוז תשע"ד, 22 יולי 2014, בהעדר הצדדים.