ת"א 56633-04-13 צימרינג ואח' נ' א. רשף - ניהול ואחזקות בע"מ ואח'

1.לפניי שלוש בקשות נפרדות שהוגשו מטעם כל הנתבעים לסילוק התביעה על הסף.

כבר כעת יצוין , כי ראיתי לקבל את הבקשות ולדחות את התביעה על הסף מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

2.עניינה של התובענה הכספית שלפנינו, שסכומה 1,151,062 ₪ - גבייה ביתר של הלוואות שנטלו התובעים מאת נתבע 1 (להלן - הבנק) , בשנים 2006 – 2008, והתרשלות בביצוע מימוש משכון על ידי הנתבעים 4 ו -5, כונסי הנכסים שמימשו את מכירתה של דירת התובעים, עקב חובם לבנק .

3.כנטען בכתב התביעה, המדובר בשתי הלוואות המובטחות במשכון (להלן - ההלוואות).

כתוצאה מאי עמידת התובעים בהחזרי ההלוואות, טענה המוכחשת על ידי התובעים, נקט נגדם הבנק הליכי הוצאה לפועל , אשר במסגרתם הוגשה בקשה למימוש משכון, ונכסי התובעים נמכרו , באמצעות כונסי הנכסים, לצורך כיסוי יתרת החוב בשל ההלוואות.

4.לטענת התובעים, הבנק הסתיר מהם את נוסח "היתר העסקא" שנחתם כחלק בלתי נפרד מהסכמי ההלוואה, וזאת במטרה לגבות מהם כסף בניגוד למוסכם ב"היתר העסקא".

לטענתם, לנוכח "היתר העסקא" , החל על מערכת ההתחשבנות בין הצדדים , הבנק טעה בחישוב הריביות והעמלות על ההלוואות, טעות אשר הובילה בסופו של יום לנקיטת ההליכים נגד התובעים .

התובעים טוענים כי בהתאם ל"היתר העסקא" הבנק לא היה רשאי לגבות את סכומי הריבית שגבה בפועל באמצעות מימוש הנכסים , ויש לערוך חישוב מחדש כדי לגלות את הסכומים שנגבו מהם ביתר.

אשר לנתבעים 4 – 5 , כונסי הנכסים, נטען כי הם פעלו בחיפזון, ברשלנות , ובעצימת עיניים בעת ביצוע הליכי המכר של הנכסים, ובכך נגרם נזק כספי כבד לתובעים.

5.בקשת הנתבעים 3-1 לסילוק על הסף