ת"א 56571-09-14 ישי נ' הפניקס חברה לביטוח בעמ

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה נחה דעתי כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי.

באשר למומחים מטעם בית המשפט אכן הבקשה הוגשה באיחור נוכח החלטתי מיום 4.3.2017 לפיה צד המבקש לחקור מומחה מטעם בית המשפט עליו להגיש בקשה מתאימה בתוך 14 יום. הוראה זו באה על מנת ליידע מומחה שמונה שעליו להתייצב לחקירה מבעוד מועד נוכח עיסוקיהם של המומחים בעניינים אחרים ועל מנת שישריינו מועד זה ביומנם. במידה והמועד אינו מתאים להם הדבר מאפשר לבית המשפט לשריין מועד אחר קרוב בעוד שחוסר יכולת של מומחה להתייצב עליו נודע לבית המשפט בסמוך למועד ההוכחות יאלץ את בית המשפט לדחות את הדיון לתקופה לא מבוטלת בשל תפוסת יומנו.

יחד עם זאת חסימת הנתבעת מלחקור את המומחים מהווה סנקציה קשה שכן משמעות הדבר הוא חסימת דרכה מלהביא ולהוכיח את טענותיה. ניתן לכפר על מחדל זה על ידי פסיקת הוצאות. לכן אני מותיר את זימון המומחים על כנם. יחד עם זאת, אם מי מהמומים שמונו לא יתייצב לדיון בשל אי התאמת המועד הנתבעת תישא בהוצאות התובע במקרה והדיון ידחה למועד אחר בסך של 15,000 ₪.

שונה המצב באשר לזימון המעביד. הנתבעת לא עמדה בהחלטתי ובתקנות סדר הדין האזרחי. לא פנתה מבעוד מועד למעביד על מנת לגבות את עדותו ולכן אני מבטל את זימונו ולא אתיר את העדתו ללא תצהיר. היה על הנתבעת לנסות לגבות תצהיר מעד זה ולא ולעשות מאמצים ראויים לקיים את החלטות בית המשפט במיוחד משהיא מדגישה כי עדות זה חשובה להוכחת טענותיה. משלא עשתה כן אין לה להלין אלא על עצמה.

באשר לד"ר וייס – המומחה בשטח האורטופדי מטעם הנתבעת – לא ברור לי מודע הוא זומן. חוות דעת של מומחה זה כבר הובאה ואין לנתבעת זכות להוסיף עליה בחקירה ראשית, רק לצד שכנגד יש זכות לחקור מומחה זה , במידה והוא חפץ לעשות כן, בחקירה נגדית. מהבקשה עצמה אני מבין שאין בכוונת התובע לעשות כן שכן אם לא מדו הוא דורש לבטל את זימונו? לכן אני מבטל את זימנו של ד"ר וייס וקובע שהתובע אינו מבקש לחוקרו.

לגבי הזמנת תע"צ הבקשה בעניין זה היא בקשה סרק ואני דוחה אותה כאשר הנתבע רשאית להגיש תעצ"ים למיניהם והזימון אינו חורד מהחלטתי או מתקנות סד"א.

סוף דבר אני מקבל את הבקשה באופן חלקי כאמור לעיל. הנתבעת תישא בהוצאות התובע בבקשה זו בסך של 2,000 ₪.