החלטה בבקשות לתיקון כתב הגנה והגשת הודעה לצד שלישי

1.התובע הגיש תביעה זו נגד הנתבעים 1 ו-3 (להלן – הנתבעים), לפרעון הלוואות שניתנו לנתבעת 1, ושהנתבע 3, בעל השליטה בה, ערב להן.

ההלוואות ניתנו לשם רכישת השליטה בחברת פולאר השקעות בע"מ (להלן – פולאר).

הנתבעים העלו טענות שונות נגד התביעה.

יחד עם כתב ההגנה הגישו הנתבעים תביעה שכנגד נגד הבנק ונגד נתבעים נוספים (להלן – הנתבעים הנוספים), בעילות תביעה שונות.

נגד הבנק נטען, שהוא נקט בהליכי פשיטת רגל נגד הנתבע 3, שנמחקו בסוף, ולטענת הנתבעים הליכים אלה גרמו להם לנזקים שונים.

הנתבעים הנוספים הם אלה שמהם רכשו הנתבעים את מניות השליטה בפולאר.

נגדם טענו הנתבעים, שהם הונו אותם, הציגו מצגי שווא וגרמו לנפילת ערכן של מניות פולאר, ובכך נגרמו להם נזקים כספיים בהיקפים גדולים.

2.בהחלטתי מיום 4.5.15 הוריתי על מחיקת התביעה-שכנגד כלפי הנתבעים הנוספים, מהטעם שהעילות שהועלו נגדם הן נפרדות ושונות מהעניינים המתבררים בין התובע ובין הנתבעים, ולכן לא ניתן לצרפם לתביעה-שכנגד.

יצוין, כי על החלטתי זו קיים ערעור תלוי ועומד בפני בית המשפט העליון (ע"א 3895/15).

3.בבקשה זו עותרים הנתבעים להתיר להם לתקן את כתב ההגנה על דרך הוספת כל העילות שנטענו נגד הנתבעים הנוספים, כאמור לעיל, בכתב ההגנה עצמו, ויחד עם כך להתיר להם הגשת הודעת צד שלישי לאותם נתבעים, כשטענתם העיקרית היא שאילולא העוולות שביצעו כלפיהם הנתבעים הנוספים הם לא היו נוטלים את ההלוואות מהתובע.

התובע מתנגד לבקשה, כשטענתו העיקרית היא שהתיקון המבוקש אינו נחוץ לבירור המחלוקת שבינו ובין הנתבעים.

4.הצדק עם התובע.

התר לבעל דין לתקן את כתב טענותיו ניתן "כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין", לשון תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות).

מלשון תקנה 92 ומפרשנותה עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, נעתרים לו ברוחב לב, למעט מקרים חריגים, אולם כאשר אין בתיקון תועלת לבירור הפלוגתות, לא יהיה בו צורך – אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 11, עמ' 349, וראו: רע"א 549/01 ארליך נ' ציון חברה לבטוח בע"מ, פ"ד נו(2) 871.

בענייננו, כאמור, וכפי שפורט בהחלטתי מיום 4.5.15, העילות והמעשים שהועלו על ידי הנתבעים נגד הנתבעים הנוספים אינם נוגעים כלל לתובע, ולא זו בלבד שמתן ההיתר המבוקש לא יועיל לבירור ההתדיינות שבין התובע ובין הנתבעים, אלא אף יגרום להארכה ולסרבול ההליך, כאשר התובע נגרר בעל כורחו להתדיינות שבין הנתבעים ובין הנתבעים הנוספים, שאינה מענינו.