ת"א 5645-01-15 הום טאון בע"מ ואח' נ' סער ואח'

 החלטה זו ניתנת בהמשך לפרוטוקול בימ"ש מיום 22.12.16 ולנאמר בו.

עניינה של החלטה זו בבקשה שהוגשה על ידי המבקשים – התובעים, לתיקון כתב התביעה. התביעה במקור הוגשה על נזקים בסכום של 1,600,000 ₪ ואולם לצרכי אגרה, העמידו התובעים את התביעה על סך של 1,200,000 ₪וכעת מבוקש תיקון כתב התביעה באופן שהנזקים הנתבעים יהיו בסדר גודל של 2,500,000 ₪.

המשיבה מתנגדת לתיקון מכל וכל וטוענת כי למעשה מדובר בתביעה חדשה ובעילות תביעה חדשות, דבר שגרר אחריו את הצורך בדיון שבמהלכו עמדה המשיבה על חקירתו של המצהיר אשר תמך בכתב התביעה המתוקן ועוד אתייחס לעניין זה בהמשך.

על מנת להשלים את התמונה, אבקש לציין כי המשיבה הגישה בבית משפט זה, בעבר, תביעה שכנגד, ואולם בשלב מסויים, ביקשה למחוק את התביעה על מנת להגיש תביעה לבימ"ש המחוזי, וזאת לאור הטענה כי נזקיה עולים על סמכותו של בימ"ש השלום. המבקשים התנגדו מכל וכל לבקשה, ואולם נעתרתי לבקשת המשיבה ואפשרתי הגשה של תביעה בבית משפט המחוזי. תביעה שכזו הוגשה על סך של 5,000,000 ₪ והתיק מתנהל בפני כב' השופטת תמר נאות-פרי, אשר קבעה כבר את התיק להוכחות למהלך חודש מרץ 2017, כפי שנמסר לי על ידי הצדדים.

פסקתי הוצאות לחובת המשיבה בסך של 7,500 ₪, אשר לטענת המבקשים לא שולמו ובגינן נפתח תיק הוצל"פ.

עוד אציין כי בעבר דחיתי את הבקשה לאיחוד התיקים בבית המשפט המחוזי ובהמשך, כאשר עלה הנושא פעם נוספת לדיון, עמדתה של המשיבה היתה כי יש לעכב הליכים בבית משפט זה, עד הכרעת בימ"ש המחוזי, כך שבסופו של דבר נותרה תוצאה שבמהלכה נידונות שתי תביעות – האחת תביעתה של המשיבה במחוזי והשניה – תביעתם של המבקשים בפניי, הגם שמדובר באותן עובדות ולמעשה התוצאה תהיה כי הליך אחד ישפיע בהכרח על ההליך השני.

לגופו של עניין – תצהירו של מר יוסי מנשרוב, מטעם המבקשים, לתמיכה בבקשה לתיקון כתב התביעה, הוא אכן לקוני. מר מנשרוב בתצהירו מתייחס לכך כי המבקשים מבקשים להגדיל את סכום התביעה ואין בכך כדי להפתיע את המשיבה וזאת לאור העובדה שלמעשה אותם נזקים בשיעור של 3,691,289 ₪ (לצרכי אגרה הוקטן הסכום הנתבע ל- 2,500,000 ₪) מופיעים במפורש בכתב ההגנה בבית המשפט המחוזי. זאת ועוד, בסעיף 1.2 לתצהירו, מציין מר מנשרוב "אני מגיש תצהיר זה בנוסף לתצהירי העדות הראשית שהוגשו על ידי כלל התובעים, המבקשים, על מנת לתמוך בבקשה ובכלל זאת, לתמוך בסכום הנזק העדכני על סך של 3,691,289".

בהודעה ובקשה שהוגשה על ידי ב"כ המבקשים – עו"ד פינגרר, ביום 15.12.16, הפנה עו"ד פינגרר להחלטתי המפורטת בדבר קביעת התיק לדיון בנושא תיקון כתב התביעה (תוך ביטול ישיבת ההוכחות לאור הנסיבות שנוצרו מיום 17.11.16) שבו ציינתי "אני מאפשר חקירתם של שני המצהירים או לחילופין, אחד מהם מטעם התובעים, על הבקשה לתיקון כתב התביעה ולאחריו תינתן החלטה מתאימה...". בבקשה זו ביקשו ב"כ המבקשים כי בימ"ש יתן הוראות מי ייחקר, כאשר ציינה כי יש בדעתה להביא את מר יוסי מנשרוב, אך ביקשה להבין אם יש לצרף את כל המצהירים מטעם התובעים לתמיכה בבקשה.

מאחר וסברתי לתומי כי תצהירו של מר יוסי מנשרוב נותן דעתו לגבי כל עובדות הבקשה, כתבתי בהחלטתי מיום 15.12.16 "כמובן שאין צורך והצדקה להביא את כל העדים. אני מסתפק בהעדתו של מר יוסי מנשרוב, שגם בקיא בפרטים, על הבקשה לתיקון כתב התביעה".

אודה על האמת, כפי שגם ציינתי בפני הצדדים בישיבה מיום 22.12.16, כי לא הייתי מודע לכך שתצהירו של מר מנשרוב לקוני ומפנה לתצהיריהם של אותם מצהירים ולא מן הנמנע, כי אם הייתי מודע לכך, הייתי מורה כי גם הם יגיעו לדיון. מכל מקום המשיבה שקיבלה החלטה זו, יכולה היתה שלא להמתין ליום הדיון ולהכניס הודעה, שהיא עומדת על העדתם של המצהירים וזאת על מנת למנוע טענה שלמעשה אין כאן בקשה מבוססת ואמיתית לתיקון כתב התביעה. אלא שבעניין זה הסביר עו"ד בירמן בטיעוניו, מיום 22.12.16 כדלקמן: