ת"א 5645-01-15 הום טאון בע"מ ואח' נ' סער ואח'

התביעה והתביעה שכנגד בתיק זה קבועים בפני.

ביום 23.2.15 הוגשה על ידי המבקשים/התובעים שכנגד בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד המורה למשיבה/התובעת בתיק העיקרי להמנע מביצוע כל עבודה מכל מין וסוג שהוא בבניין שברחוב אלכסנדר ינאי 50, חיפה ובחצרותיו ולהמנע מלהכניס עובדים לבניין או להמנע מלהכנס אליו. בנוסף נתבקש בית המשפט לתת צו מניעה האוסר על המשיבה מלהמשיך בהליכים לקבלת היתר בניה חדש אשר בעניינם נתקבלה החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובניה מיום 26.1.15.

הבקשה מתייחסת לכך שהצדדים התקשרו ביניהם בחוזה שבמהלכו היתה צריכה המשיבה לבצע עבודות בניה בהתאם להוראות תמ"א 38 ואולם לטענת המבקשים המשיבה הפרה את ההסכמים ולמעשה עוד בחודש 8/14 נטשה (הבקשה מתייחסת לכך כי מדובר בנטישה) את הבניין ולא ביצעה בו כל עבודה.

בסעיפים 4 ו- 5 שעניינם הפרת חוזה מפרטים המבקשים את כל העילות הנוגעות להפרת החוזה בין הצדדים ולמעשה ניתן להבין, כי אין אמון בינם לבין המשיבה והם מבקשים כי לא יתאפשר לה להמשיך ולבצע עבודות באתר.

נמנעתי מתוך הבנה של המשמעויות של מתן צו מניעה שכזה לתת את הצו וקבעתי דיון דחוף במעמד הצדדים אשר התקיים יום לאחר הגשת הבקשה ביום 24.2.15.

בדיון זה שמעתי בין השאר את המבקש מס' 5, יוסי מנשרוב, אשר תצהירו תמך את הבקשה ואשר הבנתי מהמבקשים שהינו הרוח החיה מאחורי הבקשה ואשר ציין בין השאר: "אני מבקש להפסיק לגור באתר בניה. אבקש, כי הפרוייקט יסתיים. לגבי ההיתר הנוסף השני (ההיתר המוגדר ההיתר החדש – הערה שלי השופט ע.נווה) הוא היה בידיעתנו. היזם בא אלי וביקש מאתנו שלמכור דירות עם קוקיות קשה לו והוא ביקש דירות שטוחות. בתקופה שהוא פועל להשיג את ההיתר השני הוא היה צריך לעבוד על ההיתר הראשון. יש הרבה דברים שאפשר לסיים תוך כדי למשל הרחבה, שביל, הכניסה לבניין, הלובי שהיה אמור להסתיים, ציפוי הבניין, המעליות שאפשר להתחיל לעבוד עליהן. לשאלה אם נכון שהיתה מחשבה מצידם של היזמים ללא קשר לנושא של ההיתר השני להמשיך ולבצע עבודות מסוימות על פי ההיתר הראשון ואנו מנענו מהם אני משיב שזה לא נכון". עוד הוסיף וציין מר מנשרוב כי האמירה לגבי נטישת האתר מתייחסת לכך שמחודש אוגוסט לא נעשה דבר באתר ואף יצאו מכתבים מעו"ד. הדיירים לא נתנו אורכה לפרוייקטים והיזם נהג בחוסר תום לב.

למעשה בעדותו הקצרה בבית המשפט הציב המבקש את הטענות המרכזיות של המבקשים הדיירים. מדובר בפרוייקט שבמהלכו פעלה המשיבה בהסכמה להשגת היתר חדש שיאפשר לה לבנות דירות נוספות. הדבר נעשה בהסכמה אך לא היתה הסכמה מצד הדיירים שלא תמשכנה ותבוצענה הפעולות לפי ההיתר הראשון ולמעשה המשיבה מבחינתם נטשה את האתר, הפכה אותו לאתר בניה וחייהם בעצם הפכו להיות בלתי נסבלים.

הוצעו על ידי הצעות בפרוטוקול ישיבה זו שלהערכתי היו יכולות להביא את הסכסוך בין הצדדים לידי גמר והיה להם השפעה מרכזית גם על התביעה והתביעה שכנגד ואולם הצדדים לא השכילו להגיע להסדר והתוצאה היתה שהתיק נקבע על ידי ליום 2.3.15 לצורך דיון וחקירות של המצהיר יוסי מנשרוב ונציג המשיבה אשר הגישה לפני הדיון האמור תגובה מסודרת, נתמכת בתצהיר של עו"ד בירמן.

בפתח דבריי אציין כי יש טעם לפגם והסברתי זאת גם במעמד הישיבה מיום 2.3.15 כי עו"ד בירמן אשר מייצג את המשיבה ואשר חקר את המצהיר מטעם המבקשים נגדית הוא זה גם המצהיר מטעם המשיבה כאשר נמסר לי שמדובר היה בנציג של המשיבה בשם ערן פיינגולד אשר היה למעשה בסוד הפרוייקט ואף חתום על ההסכמים ואולם הנ"ל לא זומן לעדות על ידי המשיבה.

מכל מקום שמעתי את המצהירים באותה ישיבה ולאחר מכן אפשרתי הגשה של סיכומים.

בסיכומיהם המבקשים למעשה חוזרים על הטענות המופיעות בבקשה ומדגישים בפני בית המשפט את התמונות אשר הוצגו בפני במעמד הישיבה ואשר מציגות לדעתן את מצב הבניין המהווה למעשה "אתר בניה". על פי סעיף 10 להסכם המצורף על ידי המבקשים היה על המשיבה לסיים את עבודתה לא יאוחר מתאריך 8.12.14 ולא בתאריך 7/15 כפי שטען עו"ד בירמן בעדותו. במכתבו של עו"ד אלקלעי אשר ייצג את המבקשים הסכימו המבקשים להאריך את המועד החוזי עד לתאריך 27.1.15 בלבד ולאחר מכן ניתנה הודעת ביטול ההסכם בצירוף לדרישה להמנע מכניסה לשטח החלקה.

המבקשים מפנים את בית המשפט לחקירתו הנגדית של עו"ד בירמן המדגישה, כי למעשה הקמת הפיגומים בבניין (הפיגומים בצבע אדום) והמשך העבודות בוצעו בשבועיים האחרונים. המבקשים טוענים כי נקיטת ההליך המשפטי על ידי המשיבה נועדה להלך אימים על המבקשים ובנוסף לכך פנתה המשיבה והדגישה הליך נוסף בבית המשפט המחוזי בחיפה.