ת"א 56438-06-13 עמידר,החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' דוידוב ואח'

כללי:

1.לפני תביעה לפינוי מושכר ולתשלום דמי שימוש ראויים בסך של 7,525 ₪.

2.התובעת הינה המחזיקה והמנהלת של נכסים שהינם בבעלות המדינה. בתוקף הרשאתה השכירה התובעת ביום 25.12.1966 לה"ה בן ציון ומרים דוידוב דירה הנמצאת ברחוב גד מכנס 32/9 פתח תקוה גוש 6396 חלקה 293 תת חלקה 9 (להלן: "המושכר"), בשכירות בלתי מוגנת.

הגב' מרים דוידוב עזבה, לאחר גירושיה את המושכר אשר נותר ברשות מר בן ציון דוידוב (להלן: "הדייר החוזי") שהלך לבית עולמו ביום 21.7.12.

טענות התובעת:

3.לטענת התובעת, הנתבעים, ה"ה חן וגיתית דוידוב (להלן: "חן" או "גיתית" או "הנתבעים", לפי העניין) מחזיקים במושכר שלא כדין ועל כן יש לפנותם ממנו. חן הינו בנם של ה"ה דוידוב וגיתית הינה רעייתו של חן.

לטענת התובעת, חן אינו יכול להיחשב דייר ממשיך מכוח הוראות חוק הדיור הציבורי, תשנ"ח – 1998 (להלן: "חוק הדיור הציבורי") על תיקוניו השונים, שכן בשנים 2008 – 2009 שכרו הנתבעים דירה ברח' אורלנסקי שבפתח תקוה (להלן: "דירת אורלנסקי") ועזבו לתקופה של כשמונה עד עשרה חודשים את המושכר.

עוד טענה התובעת כי בהתאם להחלטת ועדת האכלוס לא עומדים הנתבעים בכללים בתנאי הזכאות לדיור ציבורי.

טענות הנתבעים:

4.חן טוען כי התגורר במושכר מאז היוולדו ואילו גיתית זכאית להתגורר במושכר מכוח נישואיה לחן. עוד טוענים הנתבעים כי שכרו את דירת אורלנסקי לתקופה של כשמונה חודשים בשם ועבור חברם הטוב, ליאור ז"ל, אשר הלך לבית עולמו עקב מחלה קשה. לטענת הנתבעים, ליאור ז"ל, היה בנתק ממשפחתו ונזקק למדור. מאחר ומשכירים סירבו להשכיר דירה לליאור ז"ל, עקב מחלתו, הם חתמו על החוזה במקומו וסעדו אותו על מיטת חוליו. אולם, את המושכר לא עזבו הנתבעים.