ת"א 56426-01-15 אקרמן נ' המועצה האזורית חוף הכרמל - הוטרינר הראשי

לפני בקשה לצו זמני שימנע את החזקת כלבתו של המבקש במאורת בידוד עירונית.

א.ההליך והצדדים לו

1.לתובע, שמתגורר עם משפחתו בקיבוץ שדות ים, כלבה מסוג דוברמן (להלן הכלבה). המבקש מתגורר בבית פרטי שלו חצר מוקפת בגדר.

2.ביום 24.1.2015 יוחסה לכלבה מעורבות באירוע נשיכה (להלן האירוע). בעקבות פנייתו של צד שלישי (להלן המתלונן) אל המשיב דרש המשיב מהמבקש להביא את הכלבה למכלאת הסגר; פניית המשיב למבקש נעשתה ביום 26.1.2015.

3.ביום 27.1.2015 הוגשה הבקשה דנן; עיקרה בטענת המבקש כי סמכותו של המשיב להורות על השמת כלב בבידוד למשך תקופה בת עשרה ימים, כביטויה בפקודת הכלבת, היא סמכות רשות שבשיקול-דעת – וניתן להסתפק בבידוד הכלבה, תוך קביעת התנאים המתאימים לכך, במסגרת ביתית.

4.ביום 27.1.2015 ניתן צו ארעי במעמד צד אחד בלבד שהורה על עיכוב מסירת הכלבה לבידוד בפיקוח הרשויות, ועל החזקתה עד מתן החלטה אחרת בתוך ביתו של המבקש כשהיא נתונה לפיקוח אנושי רציף; עוד נקבע כי הכלבה תוצא מן הבית, אף זאת בפיקוח אנושי צמוד, כשהיא מובלת ברצועה ועם זמם בהתאם להוראות הדין, לשטח חצר הבית בלבד ולפרקי זמן קצובים של עד חמש-עשרה דקות בכל פעם. נאסר על הכלבה לצאת לשטח הרחוב או לעמוד במגע עם מי שאינם המבקש ובני-המשפחה שמתגוררים עמו בבית דרך קבע.

5.ביום 29.1.2015 התקיים לפני דיון במעמד הצדדים. אין מחלוקת על כך שדרישת המשיב כי הכלבה תושם בהסגר בעקבות האירוע נסמכת על הוראותיה של פקודת הכלבת, 1934 [ר' נ/1 וכן עמ' 1 לפרוטוקול בש' 21]. המחלוקת נסבה על שאלת אופי סמכותו של המשיב להורות על הבאת כלב להסגר, בעקבות הגשת תלונה על אירוע נשיכה, שמא מדובר בסמכות חובה או בסמכות רשות שבשיקול-דעת.

ב.דיון והכרעה

1.פקודת הכלבת נועדה להגן על הציבור מפני בעלי-חיים חולים במחלת הכלבת ולמנוע סכנה של הדבקה שמקורה בבעל-חיים נגוע. למטרה זו של שמירת בריאות הציבור הוסמך מנהל השירותים הווטרינריים הממונה על המחוז לדרוש מכל רשות מקומית להתקין מקום לבידודם של כלבים, חתולים וקופים ['מאורת בידוד' בלשון הפקודה; שם בסע' 3].