ת"א 56293-11-15 לב-טוב ואח' נ' רפופורט ואח'

מונחת לפניי בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. טענת התובעים היא כי כתב התביעה הומצא כדין לנתבעים, המתגוררים בחו"ל, משזה הומצא לשוכרת דירתם ומשכך יש בזאת לענות על תקנה 483(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לפיה "הייתה התובענה בעניין מקרקעין, כל כתב בי-דין שאי אפשר להמציאו לנמען גופו, די בהמצאתו למורשהו הממונה על המקרקעין".

הפסיקה עמדה על טיבו של ה"מורשה" לפי תקנה 483 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 וקבעה כי המורשה הוא מי שדרגת האינטנסיביות של הקשר בינו לבין הנתבע הוא ברמה כזו, שניתן להניח, כי הוא עומד בקשר עם הנתבע או שיש ביכולתו להתקשר עמו ולהביא לידיעתו את דבר ההליכים שהוגשו נגדו (ראו למשל רע"א 8688/10 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' הופמן (8.12.2010); ע"א 403/64 לוינסון נ' חברת בית תמר בע"מ, פ"ד יט 108).

כל תפקידם של מורשים לפי תקנות אלו אינו אלה למסור את המסמכים לידי הנמען או להביאם לידיעתו. תקנה זו מתייחסת לנציג המטפל בנכס להבדיל ממורשה מבחינה משפטית. עוד נקבע, כי התנאי לפיו אי אפשר להמציא את כתבי בית הדין "לנמען גופו", חל על כל נתבע המתגורר בחו"ל ונמצא מחוץ לתחום שיפוטה של המדינה (ראו למשל רע"א 11556/05 קמור רכב בע"מ נ' חימו (27.2.2006)).

ודוק; הרציונל העומד מאחורי כללי ההמצאה הוא להביא לידיעתו של הנתבע את דבר ההליכים המתקיימים נגדו. משכך, מי שיכול להיחשב כידו הארוכה, המצאה דרכו עשויה להיחשב כהמצאה כדין. ברם, לא ברור במקרה דנן כיצד שכרה השוכרת את הנכס – האם מידי הנתבעת ישירות או באמצעות מתווך. אשר על כן, התובעים יצרפו את תגובתה של השוכרת את מי יידעה בדבר קיומם של ההליכים, ובמצב בו יש לה טרוניה כלפי הנכס או מבקשת להביא את החוזה לסיומו, מיהו הגורם עימו היא בקשר.

ניתנה היום, כ"ו תשרי תשע"ז, 28 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: