ת"א 56267-12-15 חב' 'ראובן יהושע ושות' עורכי דין ואח' נ' סולטן

1.לפניי בקשת הנתבע לאיסור פרסום הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ביום 13.10.15 במסגרת ת"א 27823-07-13 ות"א 22841-02-13 (שני הליכים אלו יכונו להלן – התביעה הקודמת, והסכם הפשרה האמור יכונה – הסכם הפשרה), ואשר צורף לתובענה דנן כנספח 19.

2.עניינה של התביעה הקודמת, תביעה ותביעה שכנגד בין הנתבע לבין אבישי ואהרון טלר, הינה מעמדם וחלקם של הצדדים בחברת מאפיית טלר בע"מ. מדובר בהליכים בהם יוצג הנתבע בידי התובעים.

3.ביום 12.10.15 הגיעו הצדדים לתביעה הקודמת להסכם פשרה ביניהם, להסדרת המשך יחסיהם המסחריים והפעילות בחברת מאפיית טלר בע"מ וביקשו ליתן לו תוקף של פסק דין. זאת ועוד, באותו יום הגישו הצדדים לתביעה הקודמת בקשה מוסכמת למניעת פרסום ולחיסיון של הסכם הפשרה, כך שהתיק יוגדר כחסוי והגישה אליו תוגבל לצדדים בלבד, והוא לא יפורסם במאגר חיצוני. המותב אשר דן בתביעה הקודמת (כב' השופט א' דראל), נעתר לבקשה המוסכמת, ואף נתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה.

4.ביום 25.10.15 פנה התובע 2 אל בית המשפט במסגרת התביעה הקודמת בבקשה לעיין בתיק וטען כי העיון דרוש לו על מנת להגיש תביעה כנגד הנתבע, על מנת למצות את זכויותיו לפי הסכם שכר טרחה מחייב, לטענתו, בינו לבין הנתבע.

5.בהחלטה מיום 8.11.15 נעתר כב' השופט דראל לבקשה בתביעה הקודמת ואפשר לתובעים לעיין בהסכם הפשרה ובמסמכים שהוגשו לתיק התביעה הקודמת לאחר יום 1.9.15. כך קבע כב' השופט דראל תוך שציין כי אף אם יהא נכון הוא להניח כטענת הנתבע וה"ה טלר, כי קיימים שיקולים התומכים בעמדתם שאין לחשוף את ההסכם כפי שהוא לציבור הרחב, הרי שהאינטרס של התובעים דנן, לעיון בתביעה הקודמת, גובר על אלו, בכפוף לכך שהשימוש שיעשו התובעים בהסכם הפשרה יהיה כפוף להחלטה בדבר מניעת פרסום ההסכם, וכן בטרם הגשת כתב התביעה בהסתמך על הסכם הפשרה, תימסר לנתבע ולה"ה טלר הודעה על הכוונה לעשות כן, בכדי שיוכלו לבקש את איסור פרסום פרטי ההסכם במסגרת התביעה לכשתוגש. בהחלטה הטעים כב' השופט דראל כי "יובהר כי ההכרעה בבקשה לאיסור פרסום תהיה נתונה לשיקול דעתה של הערכאה שאליה תוגש התביעה".

6.ואכן, ביום 27.12.15 פנו התובעים בתביעה דנן, אליה, כאמור, צורף הסכם הפשרה כנספח 19. עם הגשת התובענה, הוגשה אף בקשה לאיסור פרסום מטעם הנתבע. הנמקת הבקשה בתמצית הינה שמשביום 13.10.15 ניתנה בתביעה הקודמת הוראה בדבר איסור פרסום הסכם הפשרה, ומשביום 8.11.15 ניתנה בתביעה הקודמת ההחלטה האמורה בדבר הבקשה לעיון, יש ליישם החלטות אלו ולהורות על איסור פרסום הסכם הפשרה, על פי התנאים שנקבעו בהחלטה מיום 8.11.15.

7.התובעים מצדם מתנגדים לבקשה לאיסור פרסום. לטענתם, פומביות הדיון הוא עיקרון יסוד במשפטנו, ומגבלות על עיקרון זה תוטלנה במקרים חריגים בלבד, כאשר מתקיימים אינטרסים נוגדים בעלי משקל המנויים בעיקרם בסעיפים 68(ב) ו-70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט). על פי הנטען, הנתבע לא הציג כל נימוק משמעותי המצדיק חריגה מעיקרון פומביות הדיון, ולפיכך יש לדחות את בקשתו.

8.יוטעם, כי הצדדים האחרים לתביעה הקודמת לא פנו בבקשה דומה לזו של הנתבע. עם זאת, הואיל ומדובר בהסכם פשרה הנוגע גם אליהם וביחס אליו ניתן לבקשתם ולהסכמתם צו איסור פרסום בתובענה הקודמת, הוריתי כי גם אלו רשאים להגיב לבקשת הנתבע דנן לאיסור פרסום. ביום 24.1.16 דיווח הנתבע כי המסמכים הרלבנטיים הומצאו לצדדים להסכם הפשרה. כמו כן, מטעמם של הגב' אברמזון, מר בן פזי ומר לוי, שהיו צד להסכם הפשרה, הודע כי הם סומכים את ידיהם על מה שנאמר בידי ב"כ הנתבע בעניין ומבקשים כי ההליך דנן יישאר חסוי בשלב זה.

9.זאת ועוד, ביום 17.1.16 הוגשה תגובת הנתבע לתשובת התובעים לבקשה לאיסור פרסום ונטען כי הנימוקים לאיסור הפרסום פורטו בתביעה הקודמת, וכב' השופט דראל קבע על בסיס דברים אלו את נקודת האיזון, אותה יש לאמץ גם במסגרת הליך זה. עוד נטען, כי בתובענה דנן נכלל תיאור יחסים ומידע החסויים בחיסיון עו"ד-לקוח, ואף מטעם זה יש לאסור את הפרסום.