ת"א 5626-09-12 אראל נ' מצקין את שגב ואח'

1.בפני בקשה לצירוף נתבעים נוספים שהוגשה ע"י המבקשות בצירוף דרישה לחייב את המשיב 1 לתקן תביעתו עקב כך.

הבקשה מוגשת לאחר שבקשת המבקשות להמצאת הודעה לצד ג' לנתבעים הנ"ל נדחתה.

2.עניינה של התביעה הנזיקית שהוגשה ע"י המשיב 1 בטענה לנזק גוף שנגרם לו עת החליק במדרגות בניין משרדים שברח' הנגר 8 בכ"ס.

כמפורט בכתב התביעה טוען המשיב 1, כי יצא ממשרדי המבקשת 2 וירד במדרגות כאשר רגלו פגעה בקנט אלומיניום, שהורכב בנקודת החיבור בין רום ושלח המדרגה. התביעה הוגשה כנגד המשיבה 2 שהיא בעלת הנכס ואחראית על תחזוקת השטח הציבורי וכנגד מבטחה ואילו המבקשות נתבעו בהיות המבקשת 1 שוכרת בקומה השניה של המבנה, שאצלה ביקר המבקש וקיים פגישה עם מנהלה עובר לתאונה.

3.לטענת המבקשות הבהירו כבר בכתב הגנתן, כי ככל שיש להן קשר לאירוע נשוא התביעה היה על המשיב 1 לצרף לתביעתו את כל שוכרי הנכסים בבניין. עוד הדגישו, כי המשיב 1 נמנע מלצרפן לנוכח העובדה שהוא עצמו בעלים של שתי חברות ששכרו והחזיקו שטחים במבנה נשוא התביעה, ומשום כך עליו יהיה גם כן להשתתף בשיעור של כרבע מסכום הפיצוי, היה ויפסק לו.

4.ב"כ המשיב 1 מתנגד לבקשה, ולטענתו מטרת הבקשה "לעקוף" את החלטת ביהמ"ש בעניין הבקשה לצירוף צדדי ג', שנדחתה.

זאת ועוד, לטענתו בחירתו המודעת של המשיב 1 שלא לתבוע את כל דיירי הבניין לא נבעה משיקולים עליהם הצביעו המבקשות אלא על פי היריבות הרלבנטית, וממילא בבא ביהמ"ש ליתן פסק הדין יוכל לחייב את המבקשות רק על פי חלקן היחסי באחריות.

מוסיף ב"כ המשיב 1 וטוען ,כי כפי שביהמ"ש נתן דעתו לשיהוי שחל בבקשת המבקשות לצירוף צד ג' יש להתחשב גם לענין הבקשה דנן ,בעובדה שבירור התיק התקדם מאוד ואילו צירוף נתבעים חדשים יגרום למשיב 1 נזק מהותי ביותר.

5.בדיון בקדם המשפט הוסיף ב"כ המבקשות וחזר על טענתו, כי צירוף שוכרי הנכסים בבניין הוא הכרחי לבירור התביעה משום שעילת התביעה כנגד המבקשת 1 מבוססת על מעמדה כשוכרת נכס בבניין ואינה מסתמכת על מערכת היחסים החוזיים שבין המבקשות למשיבה 2,שבה מצא ב"כ המשיב 1 תנא דמסייע.

דיון

6.תקנה 24 לתקסד"א מעניקה לביהמ"ש שיקול דעת לבחינת צירופו של בעל דין, כאשר הקריטריון הרלבנטי העיקרי לצירוף הוא המבחן, האם היה צריך לצרפו או שנוכחותו בביהמ"ש דרושה כדי לאפשר לביהמ"ש לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה. כלומר, עסקינן במבחן כפול של נחיצות הצד שמבקשים לצרפו ושיקולי יעילות דיונית.

ההלכה הפסוקה מורה, כי ביהמ"ש לא ישים נגד עיניו שיקולי נוחות של התובע או הנתבע או אף סיכוייו של מי מהם להיפרע מצדדים נוספים. בשיקולי היעילות יתחשב ביהמ"ש במכלול גורמים רלבנטיים כמו מצב ההליכים בתיק, השלב אליו הגיע הבירור העובדתי והתרומה שיש בצירופם של הצדדים הנוספים לשאלה שבמחלוקת.