ת"א 5624-01-12 אליאס ואח' נ' זכריה קלימי ואח'

האם סך של 35,000$ ששולם ע"י התובעים בעבור חלקם של הנתבעים 2-3 ברכישת המקרקעין הידועים כגוש 1089 חלקה 3 וחלק מחלקה 2 (להלן: המקרקעין), שולם כהלוואה שיש להחזירה לתובעים, כטענת התובעים או כתשלום המגיע לנתבע 1 (להלן: הנתבע) בשל הוצאת עסקת המכר לפועל?

עובדות שאינן שנויות במחלוקת:

בשנת 2005 הציג הנתבע לתובעים ביחד עם טהורי אברהם וזריהן מאיר (להלן: השותפים) מידע על אפשרות לרכוש קרקע של 130 דונם במחיר נמוך יחסית (2700 $ לדונם וסה"כ 350,000$ בתוספת מע"מ).

עובר לעסקת הרכישה הציג הנתבע לתובעים ולשותפים חוות דעת לפיה שווי המקרקעין עומד על כ-880,000$ דהיינו כ-7,000$ לדונם ואין מחלוקת כי הצדדים סברו כי השקעתם תניב תשואה גבוהה כאשר יימכרו המקרקעין.

הנתבע דרש כי 20% מהמקרקעין יירשמו על שם בתו וחתנו הם הנתבעים 2 ו-3.

ב- 19/6/05 רכשו התובעים, השותפים והנתבעים 2-3 מצד ג' את המקרקעין בסך של 350,000$ +מע"מ כאמור, כאשר התובעים והשותפים יחד מימנו את חלקם של נתבעים 2-3 ברכישת המקרקעין בסך של 70,000$ (כל אחד מהתובעים ומהשותפים מימן סך של 17,500$+מע"מ).

בשנת 2011 לערך, מכרו הנתבעים 2 ו-3 את חלקם במקרקעין לצד ג'. המקרקעין עדיין רשומים על שמם של נתבעים 2 ו-3 בלשכת רישום המקרקעין (כמפורט בנסחים שהוגשו נ/2 ו-נ/3) כאשר לטובת הרוכשים נרשם ב-21/9/11 משכון ברשם המשכונות (נ/1).

אין מחלוקת גם כי הנתבעים 2 ו-3 לא היו שותפים פעילים בעסקת הרכישה או בהסכמים שהוסכמו בין הנתבע התובעים והשותפים וכל חלקם באירועים נשוא התביעה הינה העובדה שחלק מהמקרקעין נרשם על שמם והם קיבלו את הכספים ממכירתם.

אין מחלוקת כי כספי המימון הנ"ל בסך של 70,000$ לא הושבו לתובעים ולשותפים.