ת"א 56166-11-1402 גני דוד (תלפיות) בע"מ נ' בית אורים יזום פרוייקטים בע"מ

לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבה ו/או על מי מטעמה למנוע ו/או להפריע – בכל צורה שהיא – למבקשת ו/או למי מטעמה, לעשות את כל הדרוש לה בחניון שנרכש על ידי המבקשת במבנה תעשייתי הנמצא ברחוב רבקה 29 בירושלים, הידוע כגוש 30002 חלקה 49, תתי חלקות 3, 4, 5.

המבקשת היא הבעלים של שלוש קומות במבנה מושא דיוננו. המשיבה היא הבעלים של חניון הנמצא באותו מבנה וכן של שלושה מחסנים הסמוכים לחניון. ביום 19.1.2014 נחתם בין הצדדים הסכם מכר בגדרו מכרה המשיבה למבקשת את החניון, ללא המחסנים, וזאת תמורת סכום של 4,700,000 ₪. המבקשת כבר שילמה למשיבה מחצית מהתמורה המגיעה לה, ולדבריה היא נכונה לשלם למשיבה את יתרת התמורה. אלא שבין הצדדים פרצה מחלוקת אשר בשיאה שלחה המשיבה למבקשת הודעה בדבר ביטול החוזה. בעקבות כך הגישה המבקשת נגד המשיבה תובענה עיקרית, ובצידה הבקשה מושא החלטה זו.

דין הבקשה להתקבל. מהחומר המונח לפניי ומטיעוני הצדדים עולה, לכאורה, כי הסכסוך בין הצדדים פרץ בעקבות מחלוקת בשאלה, האם בין הצדדים הוסכם כי המבקשת תעניק למשיבה זיקת הנאה שתאפשר למשיבה גישה לשלושת המחסנים, ואם כן – מה טיבה ומה היקפה של אותה זיקת הנאה. מאידך עולה, גם זאת לכאורה, כי המבקשת לא התנערה ואין היא מתנערת מחובתה להשלים את תמורת הרכישה, והיא הביעה נכונות לעשות זאת בכל עת. יתרה מכך, המבקשת מסרה כי למחסנים יש גישה מחדרי המדרגות, והיא הודיעה כי הגם שהיא לא מחוייבת לכך על פי ההסכם, היא מוכנה להעניק למשיבה אפשרות גישה לשלושת המחסנים, בתוך החניון. לא למותר לציין, כי בהסכם המכר שנכרת בין הצדדים לא דובר כלל על זיקת הנאה.

מן האמור עולה, כי יש יסוד עובדתי ומשפטי לתביעה העיקרית שהגישה המבקשת נגד המשיבה, בה היא עותרת, בין היתר, לכך שבית המשפט יורה על אכיפת ההסכם שנכרת בין הצדדים.

ובאשר לשאלת מאזן הנוחות, הרי שלדברי המבקשת, בהסתמך על ההסכם שנכרת בינה לבין המשיבה היא השכירה את שלוש הקומות שבבעלותה וכן את החניון שרכשה מהמבקשת, לצד שלישי אשר אמור להפעיל במקום דיור מוגן לאנשים מבוגרים, וזאת כבר במהלך השבועות הקרובים. לטענתה, אם לא יתאפשר לה להשכיר גם אם את החניון, ייגרם לה ולצדדים השלישיים נזק ניכר. בתשובה לכך הודיע ב"כ המשיבה, כי המשיבה תהיה נכונה כל עוד התביעה תלויה ועומדת, לאפשר לצדדים השלישיים לעשות שימוש בחניון. אלא שסבור אני, כי על רקע חילוקי הדעות והמחלוקות הקיימות בין הצדדים, פתרון מסוג זה עלול לפתוח פתח למחלוקות וסכסוכים נוספים.

מן האמור עולה, כי המבקשת העלתה טענה כבדת משקל בשאלת מאזן הנוחות, ואולם מנגד המשיבה לא הצביעה על נזק ממשי שייגרם לה אם במהלך התקופה בה התביעה תהיה תלויה ועומדת, יתאפשר למבקשת לעשות שימוש בחניון. אזכיר, כי המבקשת מוכנה לאפשר למשיבה גישה לשלושת המחסנים, אשר ספק אם בשלב זה נעשה בהם שימוש של ממש.