ת"א 56159-01-14 החברה המרכזית להפצת משקאות בע"מ נ' בן לולו ואח'

התובעת מבקשת בבקשה זו לתקן את כתב התביעה על פי הנוסח שצורף, בהתאם לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. המשיבים מתנגדים לבקשה.

הבקשה הוגשה ביום 19.2.15, לאחר שני מועדי הוכחות. לאחר הגשת תגובות, ההחלטה ניתנת לאחר שמיעת כל ראיות הצדדים, תוך המתנה לסיכומי הצדדים. אין ספק, שקבלת הבקשה תצריך פתיחת שלב ההליכים המקדמיים מחדש, ולאחריהם שמיעת הראיות מחדש. בנסיבות אלה, נקבע על ידי בית המשפט העליון שככל שבקשת התיקון מוגשת בשלב מאוחר יותר של ההליך, תגבר נטיית בית המשפט לדחותה (ע"א 721/84 משען נ' מדינת ישראל, פ"ד מא (1) 784; רע"א 7192/14 צוקר ובניו בע"מ נ' צוקר). להלן נראה אם עמדה המבקשת בנטל להוכיח שיש לתקן את כתב התביעה בשלב מאוחר זה של הדיון.

לטענת המבקשת, מר יורם בן לולו שהעיד מטעמה, העיד בחקירתו הראשית שהוא סיכם על מרמה כנגד המבקשת וקיבל כספים מ"נאסר", כאשר הכוונה לנתבע 3, מאג'ד נאסר. רק בחקירתו הנגדית של מר בן לולו הסתבר שמי שהיה איתו בקשר שוטף, ואיתו סיכם את פרטי המרמה, הוא אחיו של נתבע 3, נאשד נאסר, ולא הנתבע 3 בעצמו. על כן התעורר הצורך לתקן את כתב התביעה באופן שיבטא את הפרט העובדתי הזה. המבקשת טענה שאין צורך שתגיש תצהיר התומך בבקשה, כנדרש לפי תקנה 92 במקרה של תיקון טענה עובדתית, משום שמר בן לולו העיד על כך.

בכתב התביעה המתוקן שביקשה המבקשת להגיש הוסף סעיף כדלקמן:

"נאשד נאסר (להלן: "נאשד"), אחיו של הנתבע 3, עבד כנהג בנתבעת 4 ובמסגרת זו הגיע באופן שוטף למחסן החלב לאסוף ולהחזיר סחורה. נאשד עמד בקשר יומיומי עם בן לולו. הנתבע 3, מאג'ד נאסר, היה אחראי על הזמנות המוצרים ועל הכספים ומכוח זה היה מודע ואחראי לכל מעשי התרמית. נאשד נאסר פעל מול בן לולו כנציג ושלוח של הנתבעים 3-4, ופעולות המרמה שביצע עם בן לולו נגד החברה המרכזית הטיבו עם הנתבעים 3-4."

כתב התביעה המתוקן ביקש להוסיף מילים נוספות, כגון בסעיפים חדשים 54, 55, 66, 67, אבל זה הסעיף העיקרי.

אציין, כי התביעה המקורית הוגשה הן כנגד בני סבעאוי לשיווק בע"מ, והן נגד מאג'ד נאסר (הקרוי למעשה נסאר), בטענה שיש להטיל על הנתבע 3 אחריות אישית כאורגן בשל כך שפעל באופן אישי לרמות, להונות ולגזול את התובעת, והנתבעת 4 שימשה כלי בידיו על מנת להעביר דרכה כספי שוחד למר בן לולו.

מר בן לולו לא העיד כלל, אף לא בחקירתו הנגדית, כי "הנתבע 3, מאג'ד נאסר, היה אחראי על הזמנות המוצרים ועל הכספים ומכוח זה היה מודע ואחראי לכל מעשי התרמית. נאשד נאסר פעל מול בן לולו כנציג ושלוח של הנתבע 3, ופעולות המרמה שביצע עם בן לולו נגד החברה המרכזית הטיבו עם הנתבע 3." כל שהעיד הוא שנאשד פעל כנציג ושלוח של הנתבעת 4, אשר אף הנתבע 3 פעל כנציג ושלוח שלה. די בכך שאין עדות על טענה עובדתית חשובה זו, כדי לדחות את הבקשה לתיקון כתב התביעה בנוסח המוצע. לכך יש להוסיף את העובדה, שלאחר תום עדותו של מר בן לולו, לאחר הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה, ולפני קבלת התגובה של המשיבים, הסבתי את תשומת ליבו של ב"כ התובעת לכך שלא נשמעה בעדותו של מר בן לולו תמיכה בטענה העובדתית הזו שהוא מבקש לטעון בכתב התביעה המתוקן, בהסתמך על עדותו של מר בן לולו. ב"כ התובעת שמע את הדברים ולא ביקש להגיש תצהיר אחר. בהעדר עדות התומכת בחלק עיקרי של הטענה העובדתית שמבקשת התובעת לתקן ולהוסיף, דין הבקשה להידחות.

ב"כ התובעת טען בבקשתו שנודע לו לראשונה על מעורבותו של נאשד ועל כך שלא היה קשר ישיר בין מאג'ד לבין מר בן לולו, רק בזמן חקירתו הנגדית. לטענה עובדתית זו לא הוגשה כל ראיה. ב"כ התובעת הסתפק בכך, שבתום חלק מחקירתו הנגדית של מר בן לולו, הצהיר בפני בית המשפט שרק כעת שמע לראשונה שמי שעמד בקשר עם מר בן לולו היה נאשד ולא מאג'ד. הצהרתו של ב"כ התובעת בפני בית המשפט אינה ראיה, אלא טענה. הטענה הזו נסתרת לכאורה הן על ידי העובדה שמר בן לולו היה בידי התובעת מאז גילוי המרמה הנטענת, נתן תצהירים מטעמה ושיתף איתה פעולה לכל אורך הדרך. איש לא מנע מהתובעת לברר עם מר בן לולו מי האדם שעמד איתו בקשר ישיר, לפני שנטען בכתב התביעה המקורי שמאג'ד הוא שפעל באופן אישי בעניין זה.