ת"א 56151-06-15 ישראלי נ' משטרת ישראל-תחנה אזורית לב הגליל צפון

בפני בקשה לדחיית התביעה על הסף בשל היעדר סמכות עניינית.

1. בתיק זה עותר התובע לחיוב הנתבעת, משטרת ישראל, לחקור במספר תלונות אותן הגיש, תלונות על האזנות סתר שמתבצעות לתובע, ותלונות על מעשי הטרדה והתנכלות לתובע מצד שכניו.

2. לפי הנטען בכתב התביעה, סובל התובע מזה 32 שנה מהתנכלויות הכוללות האזנות סתר אסורות וחבלה במתקני תקשורת שונים. במהלך שנים אלו הגיש התובע תלונות רבות לנתבעת (התובע מונה למעלה מ- 20 תלונות) אולם אלו, לטענתו, לא טופלו. עוד טוען התובע להתנכלות מכוונת מצד שכנים המתגוררים בדירה שמעל לדירתו, שגם בגינן הוגשו על ידו תלונות והוזמנו שוטרים אך לשווא.

   נוכח טענות אלו, טוען התובע בכתב התביעה שיש לחייב את הנתבעת לבצע חקירה ולפעול להוצאת צו הרחקה כלפי השכנים התנכלים לו.

3. הנתבעת הגישה בקשה לדחיית התביעה על הסף בשל חוסר סמכות. לפי טענת הנתבעת, הדרך לתקיפת החלטה שלא לחקור הינה הגשת ערר, והתובע עצמו מודע לכך שכן בעצמו כבר הגיש ערר על החלטות לסגיר תיק בתלונות שהגיש. ככל שמבקש התובע בכל זאת לתקוף החלטות אלו בבית המשפט, הרי שלבית משפט השלום אין סמכות עניינית לדון בעתירות אלו.

4. בהחלטה מיום 3.11.15 נתבקש התובע להגיב לבקשה וכן, בשים לב לכך שאינו מיוצג, הוצע לתובע לשקול להיוועץ בעורך דין. תגובת התובע הוגשה היום ומעיון בתגובה זו מתברר שאין בה כל התייחסות לטענות הנתבעת בבקשתה. התובע שב וטוען בלשון כללית כי לבית המשפט סמכות לצוות על הנתבעת לחקור בתלונה, אך איננו מתייחס לטענות באשר לסמכות העניינית של בית משפט זה.

5. סמכותו העניינית של בית משפט השלום קבועה בסעיף 51 בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, וכוללת, בתביעות אזרחיות, תביעות בסכום שלא עולה על 2,500,000 ₪ ותביעות לחזקה ושימוש במקרקעין. הסעדים להם עותר התובע בתביעה אינם אלו שבגדר סמכות העניינית של בית משפט השלום. התובע עותר למעשה לצו המורה לנתבעת להוסיף ולחקור בתלונות שהגיש. אפשר והדרך הנכונה שעמדה לתובע הינה הגשת ערר (כפי שאכן עשה בעבר כעולה מהנספח לכתב התביעה) ואפשר שעליו להגיש עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, אך הדרך בה בחר איננה אפשרית.

   מצב זה אף איננו מאפשר העברת הדיון בתביעה לבית משפט אחר, שכן לא ברור לאיזה בית משפט יש את הסמכות וממילא שהתביעה איננה מנוסחת כעתירה מנהלית. אין מנוס בנסיבות אלו ממחיקת התביעה כדי שהתובע יוכל לשקול את עמדתו.

   בנוסף, מאחר וניתנה לתובע הזדמנות לשקול את עמדתו ואף להיוועץ בעורך דין, ומאחר שהתובע עמד על בירור התביעה, מן הראוי שייעשה צו להוצאות אך בהתחשב בכך שלא התקיים דיון.

6. לפיכך - התביעה נמחקת והדיון הקבוע ליום 29.12.15 – מבוטל.

   התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך של 1,000 ₪.

   ניתן היום, כ' כסלו תשע"ו, 02 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.