ת"א 56138-12-13 בני דרוקר עבודות עפר ופיתוח בע"מ נ' ש.ח. פארק פיתוח וגינון (1986) בע"מ

1.הצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה בהתאם להסכמה דיונית אליה הגיעו בישיבת יום 20.6.2016 (עליה נעמוד להלן).

2.תביעה, בה עתרה התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה סך 655,961 ₪ בגין יתרת חוב שעפ"י טענת התובעת נותרה הנתבעת חייבת לתובעת בגין עבודות עפר ופיתוח שביצעה התובעת עפ"י הסכם בין בעלות הדין. עפ"י כתב התביעה התקשרו הצדדים בהסכם לביצוע עבודות עפר ופיתוח ברחוב אחד העם בקרית אתא עפ"י כתב כמויות ומחירים (נ/1 לכתב התביעה) ובנוסף הוסכם כי התובעת תניח קו ביוב ברחוב אחד העם בתמורה לתשלום סך 200,000 ₪. עפ"י התובעת עם סיום הפרוייקט נערכה התחשבנות בין הצדדים שהעלתה כי הנתבעת ביצעה עבודות שערכן הוא 1,178,538 ₪ (כולל מע"מ) ולאחר קיזוז סך 538,708 ₪ בגין חומרים שסיפקה הנתבעת לתובעת לצורך ביצוע הפרוייקט, נותרה הנתבעת חייבת לתובעת סך 639,875 ₪.

3.הנתבעת כפרה בטענות התובעת. היא כפרה בכתבי הטענות שצורפו לכתב התביעה, כפרה בערך העבודות שבוצעו ואף כפרה בסכום שיש לקזז. הנתבעת הפנתה לכתב כמויות אחר חתום על ידי התובעת (נספח 1 לכתב ההגנה). הנתבעת טענה עוד, כי החשבון הסופי שנערך ע"י התובעת התעלם מכתבי הכמויות והמחירים המוסכמים, התעלם אף מקיזוזים בגין חומרים והובלות שביצעה הנתבעת ואף מהנחה מוסכמת בשיעור 7%. הסכומים שיש לקזז מן הסכומים המגיעים לתובעת רוכזו בחשבון (נספח 4 לכתב ההגנה). עוד טענה הנתבעת כי התובעת לא השלימה את העבודות ועל כן הנתבעת לא נותרה חייבת לתובעת כספים, ועתרה לדחות את התביעה.

4.בישיבה שהתקיימה ביום 4.1.2015 ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים בקצרה, מצאתי למנות מומחה מטעם בית המשפט. בהחלטתי מאותו יום קבעתי כי "ימונה מומחה, אשר יחווה דעתו באשר להיקף העבודות שבוצעו בפועל על ידי התובעת ובאשר להתחשבנות בין הצדדים ביחס לחומרים וההובלות כפי שנטען בטבלה שצורפה על ידי הנתבעת – נספח 4 לכתב ההגנה".

5.חוות הדעת מטעם המומחה, אינג' שאול גפני, הוגשה לתיק בית המשפט בחודש 10/2015. בסעיף 2 (ט"ז) ריכז המומחה טענות הצדדים כפי שהן עולות מכתבי הטענות. בחוות דעתו קבע המומחה כי על פי החשבון הסופי מגיע לתובעת סך 769,534 ₪ (ללא מע"מ), כאשר מן הסכום הנ"ל יש לקזז סך 309,565 ₪ (לא כולל מע"מ), והוא כולל טענת הנתבעת לקיזוז סך 10,000 ₪ בעת המסירה. המומחה קבע כי בקיזוז הסכומים ששולמו לתובעת זה מכבר, נותרה הנתבעת חייבת לתובעת סך 160,030 ₪. הצדדים שלחו למומחה שאלות הבהרה, ובתשובות לשאלות אלה תיקן הוא את חוות דעתו.

6.התיק נקבע להוכחות. לאור האמור בחוות הדעת ולאור האמור בתשובות לשאלות ההבהרה שתיקנו, כאמור, את חוות הדעת, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה תעמיד התובעת תביעתה ע"ס 150,000 ₪ והמחלוקת בה יכריע בית המשפט היא לגבי קיזוז שתי חשבונית; הראשונה היא חשבונית ע"ס 31,900 ₪ (כולל מע"מ) שהוציא הקבלן אחמד קסקס שעפ"י טענת הנתבעת הוצאה בגין עבודות שנשכר לשם תיקון ליקויים בידיעת התובעת ובהסכמתה, וחשבונית אחרת ע"ס 23,400 ₪ (כולל מע"מ) שאף היא הוצאה ע"י קבלן עבודות עפר שנשכר ע"י הנתבעת לשם השלמת ליקויים ועבודות שעל התובעת היה לסיים.

7.ביום 20.6.2016 הגיעו הצדדים להסכמה הבאה:

א.סכום יתרת החשבון לאחר הקיזוזים (למעט לגבי קיזוז שתי חשבוניות שנויות במחלוקת) יעמוד ע"ס 108,272 ₪ (לא כולל מע"מ). לסכום זה הגיעו הצדדים, בין היתר, לאחר שהמומחה תיקן טעות קולמוס שנפלה בחוות דעתו.

ב.בית המשפט יכריע בגורל שתי החשבוניות הנ"ל.