ת"א 56065-03-14 ישעיהו ואח' נ' ניזרי ואח'

לפניי בקשת הנתבעים 5-6, מר ציון דנן ומר יעקב דנן (להלן: דנן) למתן צו לקבלת מסמכים מהתובעים וחברת עמידר, חברה לאומית לשיכון (להלן: חברת עמידר).

רקע

התובעים בהליך זה, אלי ורחל ישעיהו (להלן: ישעיהו) הם בעלי זכויות במספר יחידות דיור ובעלי זכויות בנייה במתחם מגורים ומסחר הכולל 18 יחידות דיור ומסחר אשר ממוקם בגוש 30012 חלקה 43, שברחוב xxx(להלן: המתחם). במתחם חצר פנימית אשר תחומה בין יחידות הדיור והמסחר. המתחם אינו רשום כבית משותף בלשכת רישום המקרקעין ורישומי היחידות נמצאים בידי חברת עמידר, היא החברה המשכנת של המתחם.

מר יעקב דנן הוא הבעלים של יחידה 8 במתחם, אותה הוא משכיר לשוכרים המפעילים בה עסק מסחרי. בין יחידות 8 ל- 9 קיים שטח מעבר המחבר בין רחוב xxx (להלן: שטח המעבר).

תחילתו של ההליך הנדון בעתירת ישעיהו לבית המשפט בבקשה למנוע מדנן לפרוץ קיר אבן חיצוני בין יחידה 8 לשטח המעבר, זאת ממספר טעמים: ראשית, לטענתם הקיר החיצוני מהווה חלק מן הרכוש המשותף, ומכאן שאין לבצע בו שום שינוי ללא הסכמת יתר בעלי הזכויות במתחם. שנית, נטען כי פעולה זו מנוגדת להיתר בנייה ועל כן מהווה פעולה בלתי חוקית, ושלישית, כי פריצת הקיר מנוגדת להתחייבותם של דנן להימנע מביצוע שינויים כדוגמת פריצת הקיר במסגרת פסק דין שניתן ביום 19.2.1998 (נספח 10 לכתב התביעה).

ביום 30.3.14 ניתן על ידי כב' השופט י' שמעוני צו מניעה זמני במעמד צד אחד, לפיו דנן מנועים מלבצע את השינויים הנ"ל ביחידה 8. דנן הגישו תגובה לצו המניעה במסגרתה טענו כי המצב שהיה קיים עשרות שנים קודם לכן, בטרם רכשו ישעיהו את זכויותיהם בחלק מן היחידות, היה שהיו פתחים (חלון ודלת נוספת) ביחידה, וישעיהו, שידעו על המצב הפיזי והמשפטי של כל היחידות, לא פעלו על מנת לשנות את מצב הדברים, אלא פעלו מאחורי גבו ופנו ישירות לשוכרים וכך הצליחו להגיע עימם להסכם בדבר סגירת הפתחים. לטענתם, אין תוקף קנייני להסכם שהושג במסגרת פסק הדין, לא כלפי השוכרים ולא כלפיהם שלא היו צד להליכים המשפטיים. עוד נטען, כי ישעיהו הם אלו שלמעשה השתלטו על חלק מן הרכוש המשותף בכך שהציבו דלת ברזל נעולה בין על החצר הפנימית לשטח המעבר.