ת"א 56060-08 רון זאובר נ' אגד – אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ

לפניי תביעה ותביעה שכנגד, שעניינן זכויות וחובות הנובעות מהיות מר רון זאובר (להלן – התובע או מר זאובר) חבר ב"אגד" - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (להלן – הנתבעת או אגד או האגודה).

בכתב תביעה מתוקן טוען התובע, שהנתבעת הפרה את חובת הנאמנות ונהגה כלפיו בחוסר תום לב, הפרה את זכויותיו החוקתיות, הפלתה אותו בשל מוגבלותו והפרה את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 (להלן – חוק השוויון). לטענתו, על הנתבעת לשלם לו שכר עבודה בגין חודשי היעדרותו מעבודה עקב מחלה ממושכת, זאת החל ממאי 2008 ועד לשיבוצו בעבודה מתאימה בנובמבר 2008. על הנתבעת להשיב לו ימי חופשה/מחלה שנוכו לו. לחלופין, היה על הנתבעת לנכות 25 ימי מחלה והחל מיולי 2008 לשלם לו שכר עבודה ולתקן את תלושי השכר ומכסת ימי מחלה/חופשה בהתאם. עוד טוען התובע, כי על הנתבעת לשלם לו סך של 37,188 ₪ בגין 90.23 ימי חופשה שניכתה שלא כדין, תחת שיבוצו לעבודה בת שש שעות. לצד זאת, עותר התובע להשבת סך של 35,393 ₪ שניכתה הנתבעת ממשכורתו בגין קנס מנהלי שהטילה עליו; לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי בגובה השכר לפני הפסקת עבודתו בתוספת תנאים סוציאליים וזאת עקב אי שיבוצו לעבודה, בסך כולל של 33,400 ₪ וכן פיצוי בסך של 55,253 ₪ ללא הוכחת נזק מכוח חוק השוויון.

בכתב הגנה מתוקן, דוחה אגד את עתירת התובע לפיצוי כאמור. לחלופין טוענת, שיש לקזז כל סכום שהתובע חייב לה על פי כתב התביעה שכנגד. הנתבעת מתייחסת להתנהלות התובע ככזו שאינה תואמת את המערכת הנורמטיבית החלה ביחסי הצדדים ומתארת תמונת מצב שונה מזו שהציג התובע. לטענתה, התובע לא רצה לחזור לעבודה כנהג חרף כשירותו, הוא עזב את מקום העבודה ללא רשות ובלי שהפקיד את כספי פידיון הקופה והיה אחראי להתליית רישיונו. עוד מציינת הנתבעת, כי היעדרות התובע לא נתמכה בתעודות מחלה ואינה בגין "מחלה ממושכת".

בכתב התביעה שכנגד מציינת הנתבעת, כי נוכח היעדרות התובע מעבודתו עד ליום 30.11.2008 מצוי חשבונו ביתרת חובה של 84.81 ימי מחלה/חופשה בגינם חב לה התובע סך של 66,975 ₪. בנוסף, על התובע להשיב לה סך של 637.5 ₪ ששולם לו בטעות.

בכתב תשובה לתביעה שכנגד טוען התובע, שעל פי תקנות אגד הוא זכאי לדמי מחלה/חופשה או שכר עבודה, שיש לדחות את התביעה שכנגד המתוקנת, שכל מטרתה לשמש "משקל נגד" לתביעתו ומחדד את הנסיבות בעניינו.

העובדות הרלוונטיות

התובע התקבל לעבודה כחבר וכנהג אגד בשנת 1993.

בסוף מאי 2005 התלונן התובע על כאבי גב בעטיים נעדר מעבודתו מיום 1.10.2005 ועד ליום 18.12.2005.

ביום 29.11.2005 זומן התובע לועדה רפואית דיאגנוסטית (להלן – הועדה הראשונה) בה נכחו פרופ' נרובאי, ד"ר פרוינד, שניהם מומחים באורטופדיה, וד"ר אלכסנדר בראומן רופא מטעם אגד (להלן – ד"ר בראומן). הועדה קבעה בפרק המסקנות כך: "מסוגל לחזור לעבודה בנהגות ל-4 שעות ובהדרגה ליום עבודה".

נוכח קביעת הועדה הראשונה שובץ התובע לעבודת נהיגה, תחילה בהיקף של ארבע שעות ביום לתקופה שבין 18.12.2005 ועד ל- 15.1.2006. החל מיום 16.1.2006 חזר התובע לשמש כנהג במשרה מלאה. אולם בשל מצבו הנטען נעדר מעבודתו לפרקים.

ביום 19.4.2007 התקיימה ועדה רפואית דיאגנוסטית נוספת בעניינו (להלן – הועדה השנייה), אשר קבעה כך: "יחזור לנהיגה 4 שעות למשך חודש 6 שעות חודש נוסף ולאחר מכן עבודה רגילה". הרופאים פרופ' נרובאי, ד"ר כספי מומחים בתחום האורטופדיה וד"ר בראומן נכחו בועדה זו.

בהתאם לזאת שובץ התובע לעבודה בהיקף של 4 שעות מיום 1.5.2007 ועד ליום 16.5.2007.

החל מיום 17.5.2007 נעדר התובע מהעבודה. בהמשך המציא התובע אישורים מעם רופאה תעסוקתית (מהמועדים 1.7.2007, 29.8.2007) הקובעת, שאינו מסוגל לשוב לעבודתו כנהג אוטובוס אלא מסוגל לבצע עבודה משרדית במסגרת יום עבודה מקוצר בן 6 שעות. בעקבות אישורים אלה, שהועברו לעיון הועדה השניה וכן עיון בבדיקתct שביצע, נקבע על ידי אגד, שיש לשבצו ב"תנאי העסקה מוגבלים/מותאמים" החל מיום 15.7.2007 ועד ליום 15.5.2008. מסמך זה אושר על ידי מנהל משאבי אנוש דרום מר מאור ששון ז"ל (להלן – מר ששון ז"ל). בשלב זה שובץ התובע לעבודה כקופאי במשרה מלאה.

ביום 20.5.2008 התקיימה ועדה רפואית דיאגנוסטית נוספת בעניינו של התובע (להלן – הועדה השלישית) ובה שלושת הרופאים שנכחו בועדה השנייה. תחת סעיף "דיון במצב הנבדק" קבעו כך: "הועדה מרגישה שאם מסוגל לעבוד בישיבה בקופת קהל יום עבודה מלא הרי שאין מניעה מעבודה בתנאים נוחים הרבה יותר כנהג על כסא מתאים".

ביום 22.05.2008, ערב ל"ג בעומר, עזב התובע את עבודתו כקופאי. ממועד זה נעדר מעבודתו ושהה בביתו עד ששב לעבודה כנהג. ביחס לחלק מתקופה זו המציא שני אישורים רפואיים הכוללים את המועדים שבין ה- 22.5.2008, היום בו עזב את מקום העבודה, לבין 10.6.2008 (נספח ו.1, 2 לכתב התביעה: אישורי ד"ר לוגר להיעדרות בת 9 ימים ולהיעדרות בת 11 ימים).

בין לבין המציא התובע מסמכים רפואיים נוספים ובהם מסמך מיום 15.6.2008 בו מציין ד"ר אלחנן לוגר (להלן- ד"ר לוגר) כך: "לא כשיר לנהיגה על אוטובוס (עד כדי סיכון הנוסעים) למשך 3 חודשים לפחות. יש להתאים לו עבודה משרדית". וכן מסמך מד"ר שילה, הרופאה התעסוקתית, מיום 18.8.2008 המציינת בין היתר, כי "בשל מצב בריאותו הנוכחי, בשלב זה עליו להימנע מעבודה הכרוכה בנהיגה. מסוגל לבצע עבודה פקידותית/משרדית – בהקשר זה ממליצה על עבודה בישיבה ועמידה לסירוגין על-מנת שיימנע מישיבה רצופה/ממושכת...".

במסגרת ההליכים ובהמלצת בית המשפט (סגנית הנשיאה דאז, כב' השופטת ז. אגי) הוחלט, כי תתכנס ועדה רפואית דיאגנוסטית נוספת לבחינת מצבו הרפואי של התובע. ואכן, ביום 27.1.09 התכנסה ועדה רפואית נוספת (להלן – הועדה הרביעית). בועדה השתתפו בנוסף לשלושת הרופאים, פרופ' נרובאי, ד"ר כספי וד"ר בראומן גם ד"ר לוגר, רופא מטעם התובע. בפרק "מסקנות הועדה" נכתב כך: "לדעת הועדה, הנ"ל מסוגל לחזור לנהיגה לתקופת נסיון של חצי שנה לקוים קצרים עם הפסקות של 20 דקות. לדעת דר' לוגר 40 דקות ו 20 דקות הפסקה. לדעתו של פר' נרובאי 30-60 דקות לא משנים את ההחלטה. ואם יש פקקים יש חריגה (לפי דר' לוגר 6 חודשים 6 שעות) לפי הועדה – חודש חודשיים 6 שעות ואח'כ בהדרגה ליום עבודה".

התובע לא שב לעבודה בהיקף מלא והמציא מסמכים רפואיים שונים, לרבות אישורי מחלה שאושרו על ידי ד"ר בראומן, רופא האגודה (סעיף 29 לתצהירו).

ביום 29.12.09 התכנסה ועדה רפואית דיאגנוסטית חמישית במספר (להלן – הועדה החמישית) וזו קבעה כך: "הועדה בדיעה שניתן להעלותו ל 7 שעות נהיגה ביום במקום 6. עם הפסקות לאחר כשעה כל זה למשך 6 חודשים".