ת"א 56007-01-14 לישראל נ' מנהל מקרקעי ישראל - נצרת ואח'

בפניי בקשה מטעם המשיבים 3-5 לביטול צו מניעה זמני שניתן לבקשת המבקשת ביום 28/1/14 וכן בקשה מטעם המבקשת לעכב מתן החלטה

בבקשה לביטול צו המניעה וזאת עד למתן פסק דין בערעור שהגישה על פסק דין שקבע שלמבקשת אין זכויות במקרקעין נשוא ההליך (בעוד שבעת מתן הבקשה היא היתה הבעלים הרשום של הזכויות במקרקעין ומכח בעלותה בקשה את צו המניעה).

השתלשלות העניינים:

בתיק שבפניי הגישה המבקשת תביעה נגד המשיבים למתן צו הריסה ולסילוק יד. עם הגשת התביעה הגישה המבקשת בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד המורה למשיב 1 לחדול מבניית שלד הנבנה בימים אלה על המקרקעין הידועים כחלקה 16 בגוש 23199 הנמצאים בכפר טייבה אלזועביה (להלן: "המקרקעין") והאוסר עליו ו/או על שלוחיו ו/או על מי מטעמו לעשות כל פעולת בניה וכן כל שימוש אחר במקרקעין, ובכלל זאת להימנע מאכלוס המבנה, אשר בבנייתו החל ו/או לחברו לתשתיות.

עניינה של התובענה נשוא הבקשה למתן צו מניעה זמני הינה לסילוק יד והריסה, במסגרתה התבקש בית המשפט להורות למשיב 1 ו/או מי מטעמו להרוס בעצמו ו/או על חשבונו את הבניה אשר בנה על המקרקעין שבבעלות המבקשת וכן להורות לו לסלק את ידו מהמקרקעין, לרבות המכולה שהציב עליהם.

ביום 28/01/14 נעתרתי לבקשה, הוריתי על מתן צו ארעי כמבוקש. קבעתי את הבקשה לדיון בפניי במעמד הצדדים.

ביום 12/02/14 הוריתי, לבקשת המבקשת ולאור דברי המשיב 1 בתגובתו לבקשה למתן צו המניעה הזמני, על צירופם של צדדים נוספים להליך - בניו של המשיב 1, הם המשיבים 3-5, כמשיבים וכנתבעים בהליך.

בדיון שנערך בפניי ביום 13/02/14 ביקש המשיב 1 למחקו מההליך לאחר שהצהיר כי אין לו כל טענה לזכות כלשהי במקרקעין נשוא הבקשה, הוא אינו מתכוון לבנות או לבצע כל פעולה במקרקעין ומתחייב שלא לעשות כן והוא לא בנה בעבר, אינו בונה ואיננו מתכוון לבנות בעתיד על המקרקעין. המבקשת הסכימה לבקשתו. לפיכך, הוריתי על מחיקתו מהתובענה ומהבקשה שלפניי. כמו כן, הוריתי כי הצו הארעי יישאר בתוקפו כצו זמני וזאת עד למתן פסק דין בהליך העיקרי ו/או עד למתן החלטה אחרת.

בהליך אחר שהתנהל בתיק ת"א 5957/98 (להלן: "תיק ההסדר"), שעניינו תביעות הסדר לזכות בעלות במקרקעין, שהגיש עזבון המנוח פאיז עלי אחמד חוסיין ז"ל (להלן: "המנוח") באמצעות יורשיו, מחד, והמבקשת והמשיבה 2 מאידך, ניתן פסק דין, בהיעדר, לטובת המבקשת והמשיבה 2, אשר התייצבו לבדן לדיון, שהכיר בזכויותיהן ואישר את ההסדר. פסק הדין ניתן ביום 09/01/14. בעקבות פסק הדין רשמו המבקשת והמשיבה 2 בטאבו את הזכויות במקרקעין על שמן.

יורשי המנוח הגישו בקשה לביטול פסק הדין שבתיק ההסדר בטענה שלא זומנו לדיון כדין. ביום 28/04/14 קבע כב' השופט יונתן אברהם כי בכפוף לתשלום הוצאות בסך 6,000 ₪ עד ליום 01/06/14 יבוטל פסק הדין שניתן בתיק ההסדר מכוחו נרשמו התובעת ומדינת ישראל כבעלות הזכויות במקרקעין בלשכת רישום המקרקעין בנצרת ביום 15/01/14.