ת"א 55917-09-14 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים ואח' נ' היכל התלמוד בית מדרש גבוה לתורה (ע.ר.) ואח'

לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף.

1.הרקע לבקשה-

חברת מתתיהו כהן בע"מ (להלן: "החברה") הוקמה בשנת 1942 והנה הבעלים בשני בניינים המצויים ברחוב שינקין בתל אביב. החברה אינה מקיימת כל פעילות עסקית, למעט החזקת המקרקעין . התובעת 1 והנתבעות הינן בעלות מניות בחברה מכוח צוואתו של מר מתתיהו כהן ז"ל - מקים החברה.

התובע 2, כך נטען בכתב התביעה, התקשר בחוזה לרכישת מניותיה של התובעת 1 בחברה.

2.על פי האמור בכתב התביעה, הנתבעת 1, אשר מחזיקה בכ- 40% ממניות החברה, מנהלת ומפעילה אותה מבלי להיוועץ בבעלי המניות האחרים. כן, טוענים התובעים כי מזה תקופה ארוכה- מסרב מנהל הנתבעת 1 להעביר לתובעת את חלקה בדמי השכירות שמתקבלים בגין השימוש במקרקעין ומתנה את העברתם בקבלת תשלום בסך של 10% מדמי השכירות שיעביר.

3.עקב כך, טוענים התובעים כי אינם מעוניינים להמשיך ולהחזיק במקרקעין במשותף ועותרים לפירוק השיתוף בהם. בהקשר זה, מציינים התובעים כי הואיל ומדובר בחברת "גוש- חלקה", יש להזקק לבקשת פירוק השיתוף במקרקעין, בבית משפט זה, ואין צורך להגיש בקשה לפירוק החברה- בבית המשפט המחוזי.

4.טענות המבקשות, בתמצית-

לטענת המבקשות- הן הנתבעות, יש לסלק את התביעה ממספר טעמים:

כך, טוענות המבקשות כי בית המשפט נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה; כי זו חסרה מסמך מהותי; כי על פי הודאתו של התובע 2- אין הוא בעל מניות בתובעת 1 וכי הבעלים במקרקעין- החברה- לא צורפה לכתב התביעה. עוד טוענות המבקשות כי לא ניתן ליתן את הסעד הנתבע בתובענה.

5.וביתר פירוט-

לטענת המבקשות, דין התביעה להידחות מחמת היעדר סמכות עניינית . לעמדתן, משעסקינן במקרקעין המוחזקים על ידי חברה - לא ניתן להורות על פירוק השיתוף במקרקעין על פי דיני המקרקעין אלא על פי דיני החברות. לטענתם, הסמכות לדון בשאלה זו ובאופן בו יבוצע הפירוק מסורה לסמכותו של בית המשפט המחוזי, אליו תוגש הבקשה לפירוק החברה.

עוד נטען להעדר עילה- לטענתם, על פי נסח הטאבו, הבעלים במקרקעין הינם אחד- החברה, שבעלי מניותיה הם הצדדים לתביעה. הואיל ולא מתקיימת הדרישה לשיתוף בעלים במקרקעין- לא ניתן להורות על פירוק השיתוף בהם.

6.עוד טוענות המבקשות כי דין התביעה להידחות מחמת היעדר יריבות.

במקרה דנן- אין המשיבים בעלים במקרקעין ומכאן כי אין להם זכות עמידה לעתור לפירוק השיתוף. המשיב 2 טוען כי התקשר בחוזה לרכישת מניות המשיבה 1 ומכוח הסכם זה הינו בעל דין בתובענה. לעמדת המבקשות, המשיב 2 לא צירף לכתב התביעה את מסמך ההתקשרות מכוחו הוא תובע ואף לא הבהיר האם מדובר בהסכם בעל פה או בכתב.

זאת ועוד, המשיבים אף לא צירפו את החברה- היא הבעלים במקרקעין- כצד להליך.

לפיכך, מבקשים הם להורות על סילוק התביעה.

7.תגובת המשיבים-

המשיבים טוענים כי המבקשות מעלות טענות הסותרות את אלו שהועלו על ידן בהליך קודם, בבית המשפט המחוזי, בעת שטענו לסמכות בית משפט זה. לגופן של טענות- הגיבו המשיבים כי סילוק על הסף נעשה במקרים קיצוניים בלבד, בהם מתרשם בית המשפט על פי כתב התביעה כי אף לו יוכיח התובע תביעתו לא יזכה בסעד המבוקש ואולם אין הדבר כך בענייננו.