ת"א 55868-11-12 המרוב ואח' נ' העמותה לויפאסאנה לישראל ואח'

בפני בקשה להוסיף ראיה ולזמן עד נוסף בסיום העדת עדי התביעה.

לאחר שנחקר רואה החשבון המטפל בענייני החברה שבבעלות התובע ,התברר כי הכנסות החברה אינן נובעות מפעילותה שלה, אלא מעבודת התובע בחברה אחרת בשם פיימקס, וכל הכנסותיו מאותה עבודה נרשמו כהכנסת החברה שבבעלותו (חברת ספרות זולה בע"מ), וזו אף הוציאה חשבוניות בגין עבודתו של התובע (ראה חקירת רוה"ח בעמ' 13 וחקירת התובע בעמ' 34, 35).

לאור זאת, מבקשת ב"כ התובע לצרף כרטסת הכנסות החברה ופירוט החשבוניות שהוציאה החברה מאז 2010 ועד שנת 2014. חשבוניות אלה באות לתמוך בעדות התובע ובעדות רוה"ח.

בנוסף, מבקשת ב"כ התובע לזמן לעדות את מר איתן לינקר מנכ"ל חב' פיימקס, שיעיד על מערכת יחסי העבודה עם התובע, ויתמוך בעדותו כי לאחר התאונה עבד יום בשבוע ולאחר מכן עבד בחצי משרה.

הנתבעות מתנגדות להבאת כל ראיה נוספת בשלב זה מהנימוקים המופיעים בתגובה.

אני סבורה כטענת ב"כ הנתבעות כי אין מדובר בטעות של מה בכך או בהשמטה בחוסר תום לב. יובהר, כי עיקר המחלוקת בשאלת הנזק היא בעניין הנכות התפקודית וכושר ההשתכרות.

התובע השמיט לחלוטין את העובדה כי הוא זה שעבד בחברת פיימקס, לכאורה עלה מתצהירו כי הוא עובד בחברה שבבעלותו, וההכנסות של החברה הן מפעילותה שלה עצמה. לא הובא בפניי כל נימוק המניח את הדעת מדוע עניין כה מהותי ומרכזי המתייחס לכושר עבודתו ופוטנציאל הכנסתו של התובע נשמט מתצהיר עדות ראשית. אלמלא היה נחקר רוה"ח על הכנסות החברה, פרט זה לא היה נחשף.

יש לאבחן בין שתי הראיות שמבקשת ב"כ התובע לצרף. באשר לצירוף מסמכים מתיק רוה"ח לעניין דו"חות המס ופירוט החשבוניות, הרי בחקירת רוה"ח, הוא נשאל על פרטים אלה והעיד מתוך עיון בתיקו. לטעמי, אין כל נזק לנתבעות בצירוף מסמכים נוספים מתיק רוה"ח, ממילא שמר ב"כ הנתבעות על זכותו לזמן את רוה"ח לחקירה נוספת לאחר שיתייעץ עם רוה"ח מטעמו. מסמכים נוספים אלה שמבקשת ב"כ התובע לצרף, מצורפים בעצם למען הסדר הטוב לצורך השלמת חקירתו של רוה"ח.

לא כך באשר לראיה הנוספת שמבקשת ב"כ התובע לצרף. ראיה זו היא בדמות זימון של עד נוסף אשר יעיד על כושר עבודתו של התובע לאחר התאונה. אני סבורה כי על התובע היה לצרף תצהיר עדות ראשית כפי שנתבקש של אותו מעביד יחד עם הגשת תצהירי עדות ראשית. למצער, ככל שלא ניתן היה לקבל תצהיר כזה היה אמור התובע לבקש מבעוד מועד לזמן את העד ולציין בקצרה את תוכן עדותו. לא זו אף זו, התובע אף לא אזכר בכלל בתצהירו את עובדת היותו עובד בחברת פיימקס תחת מנכ"ל החברה מר לינקר, עובדה זו עלתה כאמור באופן אגבי בחקירה הנגדית. רק משהועלתה תמיהה מדוע לא הוזמן המעביד על מנת להעיד על עבודתו החלקית לאחר התאונה, ביקשה ב"כ התובע לזמן עד נוסף, ולפיכך אף לא הצהירה "אלו עדיי".

מדובר במחדל מכוון של התובע, שלא הצהיר כי עבד בחברת פיימקס, לא בתחשיב הנזק ואף לא בתצהיר עדות ראשית. אני סבורה כי אין טעם מיוחד ונימוק המניח את דעתי מדוע על ביהמ"ש לאפשר לתובע לתקן את מחדליו, בייחוד כשעולה הרושם שאין מחדל זה נעשה בחוסר שימת לב או בתום לב.