ת"א 5581-09-14 הרשה נ' מצארווה ואח'

1.לפניי בקשה לתשלום תכוף, בהתאם סמכותי לפי סעיף 5 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים) ותקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים תכופים) התשמ"ט – 1989 (להלן: התקנות).

2.המבקש – תושב כפין- טול כרם, יליד 1982, , טוען כי נפגע בתאונת דרכים ביום 22.5.14 כאשר מחפרון מסוג "בובקט" נסע לאחור ופגע בו (להלן: "התאונה"). המבקש הגיש תביעה לבית המשפט ביום 2.9.14, ובד בבד הגיש את הבקשה שלפניי. עפ"י האמור בבקשה, וכפי שעולה מן המסמכים הרפואיים שצורפו לה, התגלה כי המבקש סובל משבר בשתי חוליות וכי הומלץ על התערבות כירורגית לצורך קיבוע החוליות D10 ו- D11 וחלויות L1 ו –L2 . יצויין כי בהחלטה מיום 22.12.14 מיניתי מומחה בתחום האורתופדי לבדיקת נכותו של המבקש, ככל שנותרה לו כזו כתוצאה מן התאונה הנטענת.

3.המבקש הגיש בקשה לאקונית, ובה טען כי הוא זכאי לקבל תשלום תכוף, לצורך כיסוי הוצאות ריפוי וסיעוד ולצרכי מחייתו ומחיית בני משפחתו, לאור אי הכושר שאינו מאפשר לו לעבוד למחייתו. המבקש לא טען לגבי הסכום אותו הרוויח לפני התאונה וטען כי עבד בעבודות מזדמנות. המבקש פירט את הוצאותיו לאחר התאונה כדלקמן: אשפוז 50,000 ₪; רפואיות אחרות 15,000 ₪; סיעוד 4,000 ₪; ומחייה - 4,000 ₪. המבקש לא צירף כל מסמך לתמיכה בבקשתו. המבקש צירף לבקשה המקורית תיעוד רפואי חלקי בלבד. בהמשך הגיש התובע מסמכים נוספים בגין תשלומי חשמל ומים וכן מסמכים רפואיים נוספים וקבלות בגין תשלומים ששילם למוסדות רפואיים ובגין תרופות (ראו הודעה מיום 19.11.2014).

4.המשיבים טענו בתגובתם כי יש לדחות את הבקשה כיוון שהם כופרים בנסיבות פגיעתו של המבקש. עוד טענו המשיבים כי הבקשה על צרופותיה אינה מגלה כל מידע שיש בו כדי לשפוך אור על הפגיעה ברמת חייו של המבקש, כגון הכנסותיו לפני התאונה וגובה ההוצאות שנגרמו לו – אף שמנתונים אלו נגזר התשלום התכוף. במעמד הדיון ביום 10.12.14 טענו הצדדים לגבי הבקשה, והמבקש נחקר על תצהירו.

5.לגבי נסיבות התרחשות התאונה, העיד התובע בפניי את הגרסה שלהלן (בעמ' 1 לפרוטוקול):

" בזמן אירוע התאונה חיפשתי עבודה. חיפשתי עבודה בקטיף. אני עובד בעבודות מזדמנות. הגעתי לחמודי מסארווה, איני מכיר אותו אישית מפני האירוע. ביקשתי ממנו מים לשתות ושאלתי על עבודה. לבובקט יש קול רם. הבובקט הסתובב ב- 90 מעלות ואז הוא הפיל אותי. אני לא מכיר את חמודי מסארווה. זה היה באזור אחיטוב. איני יודע מי בעל המקום.

עבר רכב משם, עצרתי אותו, איני יודע מי הוא. והוא לקח אותי למחסום. "

6.המבקש פירט את נסיבות חייו הקשות ואת המצב הכלכלי בו הוא שרוי, כאשר לטענתו הוא גר בכפר כפין, נשוי ואב לשניים ואשתו אינה עובדת, אין לו ביטוח רפואי והוא אינו חבר בקופת חולים, והוא משתכר מעבודות מזדמנות. המבקש ציין בהגינותו כי את חשבונות האשפוז שלו שילמה הרשות הפלסטינית. המבקש טען כי לאור מצבו הכלכלי והרפואי יש לפסוק לו תשלום תכוף, כאשר הוא הציע סכום של 52,000 ₪, לאחר שטען כי השתכר כ- 4,000 ₪ במזומן. המבקש הגיש את ההודעה של הנהג במשטרה אודות התאונה (ב/1).

המשיבים טענו כי נסיבות התאונה להן טוען המבקש אינן עולות בקנה אחד עם המסמכים הרפואיים שהציג, כי ההוצאות הרפואיות כוסו ע"י הרשות הפלסטינית, וכי לא ניתן ללמוד מן הבקשה כמה השתכר עובר לתאונה, ועל כן אין בכוונתם להציע ולו סכום כלשהו לפיצוי המבקש.

דיון והכרעה

7.התשלום התכוף, כשמו כן הוא; מטרתו ומהותו הם תשלום להקלה מיידית של תוצאות התאונה, שנועד להקדים את החיוב העיקרי; כל שעולה ממנו הוא, כי חלק מן התשלום, המשולם בהתדיינות רגילה בסופם של ההליכים ועל יסוד ההכרעה במחלוקת שעלתה בהם, יוחש ויוקדם וישולם בטרם נדונה התובענה, כדי למנוע סבל מן הזכאי לתשלום. כדוגמת המזונות הזמניים, אין הכוונה אלא לתרופת ביניים, שאיננה באה במקום ההכרעה לגופה (דברי הנשיא שמגר בבש"א 816/91 בארי נ' הלפרין פ"ד מה(3) 57).

8.המשיבה כופרת בעצם אירוע התאונה. בשלב זה, אין בית המשפט מדקדק בגרסת המבקש, אלא פוסק על-פי ראיות לכאורה (ראו: ע"א 6431/96, 6560‏ א' בר זאב ואח' נ' מוחמד ואח'; מוחמד ואח' נ' א' בר זאב ואח'‏ פ''ד נב(3) 557).

9.לאחר ששקלתי טענות הצדדים מצאתי קיומן של ראיות לכאורה להוכחת עצם התרחשות התאונה – כטענת המבקש. אומנם, וזאת אני אומר מבלי לקבוע מסמרות בעניין, מעל גרסתו של התובע "מרחפים" סימני שאלה רבים ובכלל זה סיבת הגעתו למקום התאונה, הדרך בה הוסע מן ממקום התאונה לאזור מגוריו, נסיבות פגיעתו וסיבת התקרבותו למחפר. יחד עם זאת, איני יכול להתעלם מהודעת מפעיל המחפרון ממנו נפגע המבקש, שגרסתו נמסרה למשטרת ישראל (ב/1). מפעיל הבובקט העיד במשטרה כי הוא פגע בתובע כאשר הסתובב במקום. אומנם, גרסת הנהג בהודעתו במשטרה אינה מסירה את כל סימני השאלה, אולם יש בה כדי להוות ראיה לכאורה, המספיקה על מנת להוכיח כי המבקש נפגע בתאונת דרכים.

10.באשר לטענת המבקש להוצאות, כפי שציינתי לעיל מטרת התשלום התכוף היא להוות "תרופת ביניים". המבקש לא הוכיח הוצאות מיוחדות שהוא הוציא הדרושות לו לצורך ריפויו, אף שהוא צירף מספר קבלות המוכיחות קבלות טיפולים רפואיים ורכישת תרופות; וכן לא הוכיח המבקש כי הוא עבד לפני התאונה והוא עצמו טען כי הגיע למקום שבו נפגע על מנת לחפש עבודה. בנוסף לאמור לעיל, אני מצרף את סימני השאלה לגבי נסיבות פגיעתו, שאף אותם רשאי בית המשפט לשקלל בדונו בבקשה לתשלום התכוף.

11.לאחר ששקלתי טענות הצדדים ומאחר ולא הוכח בפניי כי המבקש עבד לפני התאונה, ומאחר ומצאתי כי מספר הקבלות שצורפו לבקשה מצומצם, ובשים לב לגרסתו של המבקש (כאמור, הדברים נאמרים בזהירות הראויה), אני פוסק לטובת המבקש תשלום תכוף בסך 5,000 ₪. הסכום יועבר לידי התובע באמצעות ב"כ.