ת"א 55770-10-13 משרד עו"ד: שייקה שאולי נ' לייקין

1. בפני תביעה כספית בסך 100,000 ₪ בעילת לשון הרע במזיד וגרימת נזק, אשר הוגשה ע"י התובע, עו"ד במקצועו והבעלים של "זכות ציבורית להפעלת מונית" מספר 4233 והנתבע הינו נהג מונית.

ביום 8.10.07 נחתם בין הצדדים הסכם, לפיו התובע שהינו הבעלים החוקי של רישיון הפעלת מונית והזכות הציבורית (המדליה), השכיר את הזכות הציבורית לנתבע שהינו בעלים של המונית, בתמורה לדמי שכירות חודשיים בסך 1,500 ₪ לחודש ותוקף ההסכם היה מיום 8.10.2007 עד 10.2008. (להלן: "ההסכם"). כבטוחה לקיום תנאי ההסכם, מסר הנתבע לתובע צ'ק ביטחון על סך 10,000 ₪. תוקף ההסכם הוארך פעמיים לתקופות של חודשיים והגיע לסיומו ביום 7.8.2009. בהתאם להוראות משרד התחבורה הרכב חייב להיות צמוד למדליה ולכן הוא רשום על שם התובע.

תמצית טענות התובע

2. לטענת התובע, הנתבע פרסם אודותיו לשון הרע במזיד בתלונה ללשכת עורכי הדין ובפתיחת תיק הוצל"פ.

לטענתו, ביום 8.2.09 סירב הנתבע לחתום על "תצהיר נהג" במטרה ליצור ביניהם סכסוך משפטי. ביום 23.4.09 הגיש הנתבע נגד התובע המרצת פתיחה בעניין רישום הבעלות על המונית וביום 11.6.09 הגיש התובע נגד הנתבע תביעה בגין הפרת ההסכם – סירוב לשלם דמי שכירות.

ביום 15.7.09 הגיש הנתבע תביעה שכנגד על סך 10,000 ₪, להשבת סכום שיק הביטחון שנפרע ע"י התובע. בדיון המליץ ביהמ"ש לחדש את רישיון הרכב לטובת הנתבע, בתנאי שהצדדים יפנו למשטרה, כדי לבחון האם קיימים דו"חות תנועה לרכב. במקום זאת, ביום 8.2.10 הגיש הנתבע בקשה לתיקון התביעה מ- 10,000 ₪ לסך 400,000 ₪.

התביעה התבררה בפני כב' השופטת חנה פלינר ולטענת התובע, תביעת הנתבע נדחתה "כמעט לחלוטין", וכנקמה בחר הנתבע להשחיר את שמו. לטענת התובע, בפסה"ד נקבע, שהתובע ישיב לנתבע כספים שנגבו ממנו כדין בשנת 2009 בשיעור 3% מסכום התביעה ולא נפסקו לטובתו הוצאות.

3. לטענת התובע, פסק הדין הומצא לו ביום 7.6.12 וביום 14.6.12 התובע המציא לב"כ הנתבע שיק על סך 29,647 ₪, כולל שכ"ט שנפסק, אך ב"כ הנתבע סירב לקבל את השיק והנתבע לא המציא לו חשבונית מס בגין סכום זה.

לטענת התובע, ביום 21.10.12 פתח הנתבע תיק הוצל"פ על סך 1,136 למרות שלא היה קיים חוב כזה במועד פתיחת התיק. ביום 25.11.12 הגיש התובע להוצל"פ בקשה בטענת פרעתי וביום 17.2.13 הגיש הנתבע בקשה לסגור את התיק. במקביל, הגיש התובע נגד הנתבע תביעה על סך 32,000 ₪ בגין סירוב להנפיק חשבונית מס על קבלת סכום זה מהתובע, והנתבע הגיש תביעה שכנגד ע"ס 2,000 ₪ בגין אי הנפקת חשבונית מס ע"ס 600 ₪.

טוען התובע שפתיחת תיק ההוצל"פ גרמה לו לשם רע, עוגמת נפש, הפסדים, הוצאות והשחתת זמן. ביום 18.4.2013 ביקש הנתבע למחוק את התביעה שכנגד שהגיש נגד התובע בחודש ינואר 2013.

4. ביום 25.7.2013 הגיש הנתבע תלונה לוועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין שכוללת אמירות חמורות, המתייחסות לטענות שפורטו בתביעה שכנגד שהגיש בחודש 2013 כגון: שהתובע לא נתן לו חשבונית מס, ושלח יד בכספו. מדובר לטענת התובע בלשון רע, בזדון ובפגיעה בפרנסתו. בתלונה ללשכת עורכי הדין כתב הנתבע, שהתובע הפר אמונים, שהתובע השבית את המונה במונית כדי שהנתבע לא יוכל לעבוד ושהתובע מסרב לשחרר את רישום הרכב על שם הנתבע ואף פרע את צ'ק הביטחון שנמסר לו, על סך 10,000 ₪ להבטחת הסכם לשכירות.

עוד התלונן הנתבע, שהפקדת השיק נעשתה בניגוד לכללי האתיקה, שהתובע לא המציא חשבונית בגין שלושה תשלומים: 600 ₪ תשלום שכר טרחה, 3000 ₪ בהסדר דיוני בבית המשפט ופירעון הצ'ק בסך 10,000 ₪.