ת"א 55755-01-13 עיד ואח' נ' משרד התשתיות/מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, ת"א 55431-01-13 סבאג ואח' נ' משרד התשתיות/מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ

התובעים הגישו תביעות כספיות נגד הנתבעת ובהן טענו כי עבודות הרחבת כביש 89 שבוצעו בשנת 2009 בסמוך לחלקותיהם גרמו להגברת ניקוז מי הנגר לחלקותיהם ולנזקים לחלקות. התביעות אוחדו ע"י כב' השופט נווה בפניי.

התביעה הוגשה בינואר 2013 וכתב הגנה הוגש ב- 6.5.13 ובו טענה כי צד ג' – הקבלן שביצע את העבודות התחייב לשאת בכל נזק שייגרם כתוצאה מהעבודות, וכי אינה חבה כלפי התובעים. בנוסף טענה כי הנזקים מופרזים ואין בינם לבין המעשה הנטען והמוכחש קשר.

הצדדים זומנו לישיבת קדם משפט ביום 29.10.14 שבה אישר ביהמ"ש הסדר דיונים לפיו ימונה מומחה להערכת הנזקים. ב- 5.5.15 הוגשה חוות הדעת. ובדיון שהתקיים בפניי ביום 6.7.15 הצדדים הצהירו כי בכוונתם לנהל מו"מ לפשרה על אף קיומה של שאלת האחריות שבנוגע אליה ביהמ"ש קבע כי בכוונתו למנות מומחה מטעמו. ביהמ"ש איפשר לצדדים לנהל מו"מ שנמשך וניתנו ארכות רבות עד להגשת בקשה זו לתיקון כתב ההגנה מטעם הנתבעת.

בבקשה היא טוענת כי עם הגשת התביעה היא פנתה לגורמים המקצועיים הרלוונטיים אשר אישרו כי בתקופת הנטענת בכתב התביעה אכן בוצעו עבודות הרחבת כביש 89, בהתאמה הוגשה הודעת צד ג' נגד הקבלן המצבע וחברת הביטוח המבטחת. אולם הודעת צד ג' נמחקה לאחר שהתברר לנתבעת כי שאין כל קשר סיבתי בין העבודות הקבלניות לנזקי התובעים.

הנתבעת טוענת כי העיכוב בהגשת הבקשה נבע מהמבנה הארגוני המיוחד בה ואשר רק לאחר קבלת חוות הדעת וניהול המו"מ נאלצה לפנות לוועדת המכרזים אשר תפקידה לאשר הצעות פשרה אולם בטרם האישור נכנסים לתמונה גורמים מקצועיים שבדקו ומצאו כי מעבירי המים הוקמו לפני יותר מ- 20 שנה וכי אינם משמשים לניקוז כביש 89, והם הוקמו כדי למנוע שיבוש של הזרימה הטבעית של מי הניקוז ו/או הנגר המתנקזים מהמועצה המקומית מעיליא והיא זו החייבת לטפל במעבירים אלו . בנוסף, כמות מי הנגר מכביש 89 לשטחי החלקות הינו 3% בלבד והמסקנה של הגורמים המקצועיים הינה כי יש לדחות את הצעת הפשרה מאחר והנתבעת אינה חייבת כלפי התובעים.

לאור המסקנות לעיל קם הצורך בהגשת הבקשה לתיקון מכוח תקנה 92 לתקנות סד"א אשר נותנת לביהמ"ש שיקול דעת נרחב באישור התיקון וגישת הפסיקה הינה ליבראלית. ובנסיבות העניין ומאחר ומדובר בחברה ממשלתית בעלת מחלקות רבות פעולותיה לא נעשו בחוסר תום לב או בשיהוי ולא ייגרם נזק ממתן האישור ובמיוחד לאור העובדה כי שאלת החבות היתה ועודנה שאלה שבמחלוקת כך שבכל מקרה על התובעים להרים את הנטל ולהוכיח אחריות הנתבעת.

הנתבעת טוענת כי משלא היה באפשרותה להגיע לכדי בירור ענייני בדבר טענות התובעים הואיל והנתבעת נסמכה על מסכת עובדתית חדשה אשר נודעה לה רק לאחרונה בדיעבד נדרשת היא לתקן את כתב ההגנה.

התובעים טוענים כי יש לדחות את הבקשה מאחר והשאלה המרכזית השנויה במחלוקת הינה שאלת הנזק . התנהגות הנתבעת לאורך הדיון העידה על כך שהיא מודה באחריותה לנזקים ואת זה ניתן ללמוד מההסדר הדיוני שהושג בין הצדדים וקיבל תוקף החלטה . בנוסף מדובר בעבודות שבוצעו לפני יותר מ- 7 שנים והיה על הנתבעת לברר את העובדות לאושרן ואין לקבל את טענותיה בדבר "המבנה הארגוני" . היענות למבוקשה של הנתבעת משמעו פתיחת ההליך מראשיתו.