ת"א 55753-06-13 הלוי נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

הצדדים הגישו תחשיבי נזק לצורך מתן הצעה.

הנתבעת ביקשה כי ביהמ"ש יתרשם מדיסק חתונתה של התובעת לצורך התחשיב וכחלק מטענותיה כי לתובעת לא נותרה כל נכות תפקודית.

נתוני התיק:

ילידת 1985.

תאונת דרכים מיום 24.6.11.

מדובר בתאונת דרכים במסגרת העבודה - נקבעו נכויות זמניות. וועדת עררים קבעה נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין הפגיעה בגב, לפי סעיף 37(7)(א) לתקנות המל"ל. מדובר בנכות מחייבת על פי דין.

עובר לתאונה היתה התובעת סטודנטית לפסיכולוגיה, שעבדה בחצי משרה, ובהמשך עשתה תואר שני בסוציולוגיה.

התובעת טוענת, כי יש לחשב לה הפסדים לעתיד לפי שכר ממוצע במשך.

לאחר עיון בתחשיבים שהוגשו, במסמכים שצורפו ובדיסק, להלן הצעת ביהמ"ש לפיצוי:

1.כאב וסבל – 18,500 ₪ (ראש נזק לא ממוני, לא שנוי במחלוקת על פי התקנות ועל פי 10% נכות רפואית).

2.הפסד השתכרות בעבר – 15,000 ₪.

3.עזרת צד ג' בעבר ובעתיד, כאשר מדובר בעיקר על העבר – 10,000 ₪.

4.נסיעות, תרופות, בעבר ובעתיד – גלובאלי - 5,000 ₪.

5.הפסד השתכרות לעתיד – זהו ראש הנזק המרכזי והעיקרי – הנתבעת לא מציעה שום פיצוי בראש נזק זה. על הנתבעת לקחת בחשבון בבואה לשקול את הצעת ביהמ"ש, כי מדובר בתובעת צעירה עם פוטנציאל השתכרותי מעבר לבסיס השכר אותו היא משתכרת היום וכי מדובר בנכות שעל פניה נראית תפקודית, הן לאור אופי עבודתה וגילה הצעיר. עם זאת, ביהמ"ש יאזן את טיעוני הצדדים באופן שלא יילקח חישוב אקטוארי מלא, אלא מאוזן לצורך קבלת הצעה, לאור עמדות הצדדים.

חישוב אקטוארי מלא של 10% נכות תפקודית מבסיס שכר לעתיד, המוערך בסכום של 8,000 ₪ (התובעת משתכרת כיום 6,360 ₪ אך יכולה להגיע להערכתי לבסיס השכר האמור בהמשך, לאור גילה ונתוניה) על פי מקדם היוון של 37 שנה, שהינו 267.9 - החישוב הינו 221,520 ₪.

לאור נתוני התיק, מוצע לפצותה (כולל תנאים סוציאליים שלא יינתנו בראש נזק נפרד) בשיעור של 65% מהסך האמור – דהיינו 143,988 ש" ובעיגול – 144,000 ₪.