פרויקט גן העיר בע"מ נ' מלמד

מבוא

1. בפני תביעה לתשלום דמי שימוש בסך 79,200 ₪, מנכדו של דייר מוגן, וזאת בגין השימוש שעשה בתקופה שבין 10/2006 ל-6/2008 בדירת סבו ובחצר בבנין, לצורך החניית רכבו. החצר מכונה בתכנית הבנין כמעבר לציבור.

    

2. לפני כעשרים שנים רכשה התובעת את המקרקעין הידועים כחלקות 163, 164 בגוש 30037 (להלן: "המקרקעין"). על המקרקעין שברח' המתמיד 10 ירושלים קיים מבנה בן שתי קומות המיועד לשימור. בדירה עורפית בקומת קרקע בת 3 חדרים (להלן: "הדירה"), מתגורר דייר מוגן אברלנג'י סימון, סבו של הנתבע, אשר מחזיק בהסכם שכירות משנת 1956. לאברלנג'י כבן 80 יש חנות שהוא מפעיל בסמוך למקום מגוריו.

   התובעת היא גם בעלים של מגרש גובל למקרקעין הנ"ל, ובזמנים הרלוונטיים החזיקה בחניון והקימה, או החלה להקים בנין רב קומות במגרש הגובל. מטבע הדברים נלוו לעבודות אלו רעש לכלוך ואבק, והדייר המוגן עזב את הדירה ועבר להתגורר במקום אחר.

   הנתבע הוא נכדו של הדייר המוגן.

3. לתביעה זו קדמו הליכים משפטיים רבים בין התובעת לבין הדייר המוגן, בנו ונכדו. לאחד ההליכים (ת.א. 8111/07 וע"א 1446-05-12) יש השלכה ישירה על התביעה שלפני, בשל טענות שני הצדדים למעשה בית דין או השתק פלוגתא, כל אחד מנקודת מבטו.

    

   הסדר דיוני

4. הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו בית המשפט יחליט על סמך כתבי הטענות, התצהירים והראיות שצורפו, ללא שהתקיימה ישיבת הוכחות ומבלי שנחקרו העדים.

   מטעם התובעת מסר תצהיר מנהלה מר משה גרלניק, שאינו יודע דבר מידיעה אישית וכל תצהירו נועד לאגד את המסמכים שהוגשו באמצעותו והם: נסח רישום, חוזה השכירות המוגנת, כתב תביעה פרוטוקול ישיבת הוכחות ופסק דין בת.א. 8111/07, הודעת הערעור שהגישה התובעת והסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין בערעור (ע"א 1446-05-12). בנוסף הוגשה חוו"ד השמאית אירית ונונו, בענין שווי שכר דירה ודמי חניה חודשית, לגבי דירה דומה בשוק החופשי.

5. הנתבע צרף לתצהירו את חוזה החכירה מהמנהל לגבי מגרש שרכש בקיבוץ רמות מנשה בשנת 2007 ואשר בזמנים הרלוונטיים בהם התגורר בדירת סבו נבנה הבית על המגרש.

6. משהסכימו הצדדים שלא לחקור איש את עדי רעהו, מוחזקים המצהירים כדוברי אמת, אלא אם הצהרתם אינה עולה בקנה אחד עם הראיות האחרות שהוגשו, לרבות עדויות בהליך בת.א. 8111/07 הנ"ל, כיוון שפרוטוקול ישיבת ההוכחות הוצג כראיה מטעם התובעת (נספח ג'2).