ת"א 55651-11-13

בעניין: "בקשה להזמנת עד" (בקשה מס' 13)

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה מיום 10.5.15, נראה לי כי יש ממש בטענות התובעת וכי דין הבקשה במתכונת בה הוגשה, להידחות.

ביום 19.3.14 ניתנה החלטה בה נקבע כי העדויות הראשיות תוגשנה בדרך של תצהיר, וכן נקבע כי עדים אשר יסרבו לתת תצהיר יזומנו לאחר הגשת בקשה מנומקת במועד שנקבע להגשת התצהירים.

תצהירי התובעת הוגשו ביום 10.11.14.

תצהירי הנתבעת הוגשו ביום 12.2.15.

בתצהירי הנתבעת לא נכלל תצהירו של העד שמבוקש לזמנו.

להודעה על הגשת תצהירי הנתבעת לא צורפה בקשה לזימון העד.

רק עתה, כאשר ישיבת ההוכחות כבר בפתח, הוגשה הבקשה לזימון העד.

אף אילו היתה הבקשה מוגשת במועד, היא אינה עונה על האופן בו יש להגיש בקשה מעין זו.

בקשה מעין זו יש לתמוך בתצהיר אשר יבסס טענה בדבר פניות בעל פה, ככל שנעשו, אל העד לקבלת תצהיר ומענה שלילי מצדו לפניות אלה. ככל שמדובר על פניות בכתב ניתן לשקול לוותר על תצהיר תמיכה אך יש לצרף את הפניות לעד ואת תשובותיו, ובהעדר תשובה את האסמכתאות להמצאת הפניות לידיו.

הבקשה שבפניי אינה כוללת אף אחד מאלו.

אלא שהבקשה לא הוגשה במועד. למעשה, לצורך קבלתה היה על הנתבעת לעתור בבקשה מנומקת להארכת מועד להגשת ראיות הנתבעת, דבר שלא נעשה.