ת"א 5562-12-15 צח אורני בע"מ נ' שוובר

1.בתאריך 2/12/15 התובעת הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעת ע"ס 695,018 ₪ ובקשה להטלת עיקולים זמניים במעמדה בלבד, לפיה היא עתרה להטלת עיקולים זמניים על זכויות הנתבעת בדירה הנמצאת ברח' התבור 18 בקרית ים וכן על 2 חשבונות בנקים ואצל משרד הרישוי.

2.ביום 9/12/15 הוריתי על הטלת עיקול זמני על זכויות הנתבעת בדירה עד לכיסוי סך 720,000 ₪ ודחיתי את הבקשה להטלת עיקולים נוספים.

3.ביום 16/12/15 הנתבעת הגישה בקשה לביטול העיקול ולחילוט הפיקדון ונקבע דיון לשמיעת הבקשה ליום 23/12/15.

4.בדיון שהתקיים נחקרו 2 המצהירים בחקירה נגדית, אשר התמשכה זמן רב מעבר לדרוש ואף נרשם פרוטוקול של 12 עמודים והערות בית המשפט לב"כ הצדדים לקצר בחקירתם ובטיעוניהם, לא הועילו.

5.לאחר שעיינתי בכתב התביעה, בבקשה להטלת עיקולים ובבקשה לביטול העיקולים ולאחר ששמעתי את המצהירים וסיכומי טענות באי כחם, הגעתי לכלל החלטה שדין צו העיקול שהוטל על זכויות הנתבעת בדירה, בהתאם להחלטתי מיום 9/12/15 להתבטל וזאת מהנימוקים הבאים:

א.אי גילוי כל העובדות הרלוונטיות בבקשת העיקול:

1.מהבקשה לביטול ומהדיון שהתנהל בפני, עלה כי הנתבעת בתיק זה, שהיא עורכת דין במקצועה, הגישה תביעה כספית כנגד התובעת בתיק אחר שמספרו 5963-09-14 ע"ס 243,358 ₪ בגין שכ"ט עו"ד שהנתבעת בתיק זה תבעה מהתובעת וכי התיק הנ"ל מתנהל בפני כב' ס. הנשיא השופט נווה (להלן: "התיק האחר").

2.כי ביום 20/9/15 התובעת בתיק זה הגישה בקשה להגשת תביעה שכנגד בתיק האחר ובקשתה נדחתה ע"י כב' סגן הנשיא, בהתאם להחלטתו מיום 26/11/15.

3.עובדות אלה הינן עובדות מהותיות, הן לא צוינו במפורש בבקשה להטלת עיקולים, להבדיל מכתב התביעה ואילו העובדות הנ"ל היו מצוינות בגוף הבקשה, יתכן והחלטתי הייתה שונה.