ת"א 55617-01-13 אל אחמד ואח' נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ואח'

בפני תביעה כספית בגין עילה נזיקית.

לטענת התובע כתוצאה מרשלנות בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן:"הנתבעת 1") אשר ביצעה עבודות בהרשאת ובהסכמת המועצה המקומית בסמת טבעון (להלן:"הנתבעת 3") פרצו מים לעבר ביתו והסבו לו נזקים משמעותיים.

התובע הגיש תביעה כספית נתמכת בחוות דעת על לא פחות מ- 160,000 ₪.

הנתבעים חלקו על חבותם והגישו חוות דעת נגדיות.

הנתבעת 1 הגישה הודעה לצד שלישי כנגד הקבלן שביצע את העבודות במקום, הקבלן יצחק אליהו עבודות עפר בע"מ (להלן:"צד ג'").

הנתבעת 1 טענה נגד צד ג' טענות שהן נזיקיות וטענות שהן חוזיות. לטענתה של הנתבעת 1 פתיחת חור לצורך השחלת צינור ואי סגירתו על ידי עובדי הצד השלישי, הביאו לזרימת מים לעבר ביתו של התובע. הנתבעת 1 והצד השלישי חתומים על הסכם שיפוי חוזי ברור שבמהלכו אם תתקבל התביעה כנגד הנתבעת 1 ישפה אותה הצד השלישי על כל נזק שייגרם לה בהקשר זה.

הנתבעות, הצד השלישי, הגישו כאמור חוות דעת נגדיות הן בתחום ההנדסה והן בתחום השמאות מכוחן עולה טענה להעדר אחריות והערכת הנזק בסכומים נמוכים הרבה פחות.

לאור הפער בין חוות הדעת ובשים לב לאופי הטענות וכחלק ממדיניות בית משפט בתיקים מעין אלה, מינה בית המשפט את המהנדס עו"ד אבנר ברק כמומחה מטעם בית משפט. יש לציין כי למרות שלא מדובר בשמאי במקצועו, לא חלקו מי מהצדדים על מומחיותו ומקצועיותו של המומחה ומכל מקום התובע לא ביקש למנות בנוסף שמאי.

חוות דעתו המפורטת של המומחה הוגשה לתיק בית המשפט ביום 28.4.14. יש לציין כי המומחה נשאל על ידי ב"כ התובע לא פחות מ- 35 שאלות וענה עליהן במלואן. למרות זאת לא הסתפק התובע בתשובותיו של המומחה וזימן אותו לישיבת בית משפט אשר סוכם כי תהיה ישיבת קדם משפט מורחב לצורך חקירתו של המומחה על ידי התובע ועל ידי מי מהצדדים בלבד ולאחר מכן הוגשו סיכומים בכתב והשלמות בע"פ לצורך מתן פס"ד.

בנסיבות אלה, ניתן בזה פטור ממחצית שניה של אגרת בית משפט, הן ביחס לתביעה העיקרי והן ביחס להודעה לצד שלישי.

אני מסמן את השאלות ואת התשובות לשאלות ההבהרה כמסמך מ/1 ומורה למזכירות לסרוק את השאלות ואת התשובות כחלק מפסק דין זה כפי שיובהר בהמשך.

בחוות דעת המומחה, בתשובותיו לשאלות ההבהרה, בסיכומי הצדדים, בחקירתו הנגדית של המומחה עולים שני עניינים משמעותיים עליהם ניתנו הסברים מאת המומחה. המומחה קובע כי עיקר האחריות שבגינה נגרמו הנזקים להם טוען התובע נופל על התובע עצמו (בבחינת רשלנות תורמת מכרעת בגובה של 75%) ואילו לנתבעת 1/צד שלישי ישנה אחריות פחותה בשיעור של 25% בלבד. המומחה הדגיש בחקירתו כי גם במסקנה זו שנראית לכאורה מקפחת את התובע ישנה "נדיבות" מצידו כהגדרתו.