ת"א 5560-08-14

תביעה למתן פסק דין הצהרתי אשר יורה על אכיפת הסכם מכר שנחתם בין הצדדים ביום 17.6.2001, דהיינו יורה על השלמת רישום זכויותיו של התובע ורעייתו בדירה ברח' צבי ישי 6 דירה מס' 9 ביהוד (תיק החברה המשכנת 34732/3/9 – בניין מס' 3, נכס מס' 9 הידוע גם כחלקה 1 בגוש 6729), וכן מתן צו עשה להמצאת כל מסמך שידרש לצורך השלמת הרישום הנ"ל.

התובע טוען כי במרוצת השנים פנה אליו הבנק והתריע כי הוא ורעייתו אינם עומדים במחויבויותיהם עלפי הבנק לרישום הדירה על שמם בד בבד לרישום משכנתא לטובת הבנק. פניותיו של התובע לנתבעים נדחו בטענה כי התמורה לא שולמה במלואה. לטענת התובע, שולמה מלוא התמורה בנכס וכן נתקבלה בו החזקה עוד בשנת 2001 ומאז מתגורר הוא בנכס ואולם למרות התחייבויות הנתבעים לא הושלם רישום הזכויות בו על שמו ושמה של רעייתו – רוכשי הנכס.

תמצית טיעוני הנתבעים מעבר לטיעונים פרוצדורליים שונים, היא, כי התובע לא השלים את חיוביו לתשלום מלוא התמורה עפ"י ההסכם, והוא ידע ויודע כי כל עוד לא הושלמה זו, לא תרשמנה הזכויות על שמו. לטענתם, נותר התובע חייב סכום של 35,000$. גם החזקה לא נמסרה לתובע, אלא במעמד שוכר בלבד ואין בה כל ראיה לזכותו.

במסגרת ההליך ולאור טענות לאי אותנטיות המסמכים, מונה אף מומחה מטעם ביהמ"ש שמסר חוות דעתו בעניין.

בעקבות ישיבה שהתקיימה לפני ביום 15.7.15 והתייעצות שקיימו ב"כ הצדדים עם מרשיהם לאחר שנשמעו הערות בית המשפט, הודיעו הם על הסכמתם לפיה ינתן פסק דין לפשרה ובלא צורך במתן נימוקים בהתאם לסמכות המוקנית לבית המשפט עפ"י סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט (נ"מ) תשמ"ד 1984, ובו יקבע סכום לתשלום על ידי התובע לנתבעים, שבכפוף לתשלומו תתקבל התובענה, זאת לאחר הגשת סיכומים מטעמם. סיכומים כאמור הונחו על שולחני (סיכומי התובע ביום 13.10.15 וסיכומי הנתבעים ביום 16.11.15) ובהתאם ניתן איפוא פסק דין זה.

לאחר שעיינתי איפוא בכתבי הטענות, סיכומי הצדדים ובכלל החומר שבתיק על נספחיו, הנני מחייב את התובע לשלם לנתבעים סך כולל השווה ל-12,500$, בשקלים לפי השער היציג ביום התשלום. בכפוף לתשלום מלוא הסכום כאמור, יבוצע רישום הזכויות כמבוקש.

המזכירות מתבקשת להמציא עותק פסה"ד לב"כ הצדדים.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהמצאת פסק הדין.

ניתן היום, י"א כסלו תשע"ו, 23 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.