ת"א 55523-03-11 לוזובסקי נ' מנפאואר קר (קריירה בע"מ)

תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף עקב תאונת עבודה. התובעת, ילידת 1952, נפגעה לטענתה ביום 14.5.2008 עת הרימה דלי מים לצורך שטיפת הרצפה, במהלך עבודתה בטיפול בקשישים.

טענות הצדדים

לטענת התובעת, ביום 14.5.2008 בשעות אחר הצהריים הגיעה לביתה של גב' שוסטר בהוסטל בירושלים, כחלק מעבודתה בטיפול בקשישים, ולדבריה "נאלצה להרים דלי מים לצורך שטיפת הרצפה" (סעיף 3 לתצהיר). מיד עם הרמת הדלי חשה, לטענתה, בכאב עז בגב וברגל שמאל, אשר לווה באי יכולת לזוז. התובעת טענה כי התקשרה לבתה, אשר הגיעה למקום עם חתנה על מנת להסיעה לקבלת טיפול רפואי, וכי למחרת היום התקשרה למפקחת שלה וסיפרה לה כיצד נפגעה וכי היא אינה מסוגלת לעבוד.

טענת התובעת היא, כי הנתבעת התרשלה והיא אחראית לנזקיה, שכן מעולם לא הדריכה אותה לגבי אופן העבודה ובטיחות בעבודה, לא העמידה לרשותה אמצעי עבודה בטיחותיים, לא הזהירה אותה מפני נזק העלול להיגרם כתוצאה מהרמת משקל כבד, לא הדריכה כיצד להרים משקל כבד ולא דאגה שבמקום יהיו נהלי עבודה ברורים המבהירים מה עליה לבצע ומה לא. כן נטען כי הנתבעת הטילה עליה לבצע לבד עבודה פיסית קשה לרבות הרמת משקל כבד, מעולם לא פיקחה על תנאי העבודה ולא בדקה האם מדובר במקום עבודה בטוח. לטענת התובעת, כאשר ביקשה לקבל הוראות עבודה קיבלה תמיד תשובה שעליה לעשות "מה שהמטופל מבקש".

הנתבעת הכחישה את קרות האירוע ואת חבותה. לטענת הנתבעת, התובעת עבדה כמטפלת בקשישים במשרה חלקית, עבודה המתבססת על חוק סיעוד של המוסד לביטוח לאומי וניתנת לפי מצבו התפקודי של הקשיש ובהתאם לצרכיו. הנתבעת טענה כי ביום האירוע התובעת עסקה בפעולה פשוטה ביותר של ניקוי בית המטופלת, שגודלו כ-40 מ"ר בדיור מוגן, ולצורך זה השתמשה בדלי, שכמותו מצוי בכל בית. לטענת הנתבעת, לא נדרשה כל הדרכה מיוחדת לצורך השימוש בדלי, לא היתה כל רשלנות מצדה ולא היה בידה לעשות דבר כדי למנוע אירוע זה.

נסיבות האירוע

מהראיות שבאו לפניי ביחס לאירוע הנטען עולה, כי ביום 14.5.2008 חשה התובעת בכאבי גב שמקרינים לרגל שמאל ופנתה לטיפול רפואי בט.ר.ם. בימים שלאחר מכן פנתה התובעת לבית חולים שערי צדק ובדיקת CT שבוצעה לה הדגימה פריצת דיסק ב-L4-5 ופריצת דיסק קטנה ב-L5-S1. במסמכים הרפואיים הראשוניים אין מוצאים איזכור לסיבת הכאבים ומקורם (ר' מסמך מיום האירוע ומסמכי האשפוז בבית חולים שערי צדק מיום 22.5.2007), וחלק מהמסמכים אינם מתיישבים לכאורה עם טענת התובעת לגבי סיבת הפגיעה (ר' מסמך מיום 21.5.2007 שם נרשם "לאחר תנועה חדה החלו אתמול כאבים בגב תחתון עם הקרנה לירך שמאלי" ומסמך מיום 29.6.2008 שם נרשם "מלפני כ 6 שבועות, פעם ראשונה בחיים, ללא סיבה נראית לעין – הופיעו כאבים חזקים.."). ואולם, במסמכים רפואיים אחרים מצויין כי הכאבים הופיעו לאחר עבודתה וכתוצאה ממאמץ פיזי בעבודה (ר', מסמך מיום 28.5.2008 ומסמכים ממועדים מאוחרים יותר). מטעם התובעת העיד חתנה, מר מיכאל דאיץ' (להלן: "מיכאל"), אשר הצהיר כי ביום 14.5.2008 בשעות אחר הצהריים התקשרה אליו אשתו והודיעה לו כי אמה התקשרה ואמרה שנתפס לה הגב במהלך העבודה וביקשה להסיעה לטיפול רפואי. מיכאל הגיע, לטענתו, למקום העבודה של התובעת והסיע אותה לט.ר.ם בירושלים. גם בתצהירה של העדה מטעם הנתבעת, גב' יוליה קישינבסקי (להלן: "יוליה"), נמצא חיזוק לטענת התובעת כי נפגעה במועד הנטען במהלך עבודתה. עדה זו טענה בתצהיר כי נודע לה על התאונה למחרת יום האירוע הנטען מהתובעת עצמה, אשר דיווחה לה טלפונית "שהרגישה כאבים בגב לאחר שביצעה עבודות ניקיון והרמה של דלי מים בביתה של מאיה שוסטר" (סעיף 3 לתצהיר יוליה).