ת"א 55456-04-15

לפניי בקשת נתבעים 1- 3 (להלן: הנתבעים) לפסלות שופט.

1.ביום 10.5.2015 התקיים לפניי דיון בבקשה למתן צו מניעה זמני שהגישה התובעת נגד הנתבעים. התובעת הגישה נגד הנתבעים כתב תביעה ולצדו בקשה למתן צו מניעה זמני, שמכוון לאסור על הנתבעים לסחור בשני שיקים שמצויים בידיהם: האחד ע"ס 150,000 ₪, והשני ע"ס 54,000 ₪. משאין צורך בכך, לא נעמוד על דקדוקי המחלוקות, אך נציין בקצרה כי התובעת ונתבעת 1 הם גופים ביניהם התקיים קשר מסחרי, ונקשרו ביניהן מספר עסקאות של מכירת כלי-רכב המשמשים להסעות וביצוע עבודות גימור לאותם רכבים.

2.הבקשה למתן צו זמני הוגשה ביום 2.5.2015, במהלך תורנות, והובאו לטיפולי. יצוין כי לא ראיתי ליתן צו במעמד צד אחד וקבעתי דיון במעמד הצדדים ליום 10.5.2015.

3.לקראת הדיון הגישו הנתבעים תגובה מפורטת לבקשה למתן צו מניעה, וכן הוסיפו והגישו שתי בקשות: האחת להעברת הדיון לבית משפט השלום בירושלים בטענה כי לבית משפט זה אין סמכות מקומית; והשנייה למחיקת התביעה על הסף נגד נתבעים 2 ו- 3.

לגבי הבקשה בעניין הסמכות המקומית, קבעתי בהחלטת מיום 7.5.2015 כי: "הבקשה להעברת מקום הדיון תידון בדיון הקבוע ביום 10.5.2015", וכי: "על הצדדים להיות ערוכים לדיון בבקשה למתן צו מניעה זמני גופה".

אשר לבקשה למחיקת התביעה על הסף נגד נתבעים 2 ו- 3, זו הובאה בפני כב' השופטת לוקיץ' (ככל הנראה ביום בו שימשה תורנית בבית המשפט) והוחלט על ידה ביום 5.5.2015 כי: "הבקשה תובא בפני כב' השופט עלי הדן בסעד הזמני, לצורך הכרעה בה, ככל הנדרש לצורך הסעד הזמני. בהתאם להחלטתו, ובמידת הצורך, תידון הבקשה למחיקה על הסף של הנתבעים 2-3 בתביעה העיקרית ע"י השופט אליו ינותב התיק העיקרי". חשוב להדגיש כי בקשה זו לא נקבעה לדיון ביום 10.5.2015, ובמועד זה אף לא חלף המועד להגשת תגובת התובעת.

4.בדיון שהתקיים ביום 10.5.2015, ולאור המלצתי, ביקש ב"כ התובעת למחוק את הבקשה למתן צו מניעה זמני, ומנגד – וגם זאת לאור המלצתי – ביקש ב"כ הנתבעים למחוק את הבקשה בעניין הסמכות המקומית. כמו כן הוספתי וקבעתי – לאור ההתפתחויות שהתבטאו בכך שהובהר שאחד השיקים נפרע למעשה, ולאור קיומן של מחלוקות כספיות נוספות – כי ב"כ התובעת רשאי להגיש כתב תביעה מתוקן תוך 30 ימים ולאחר מכן יגישו הנתבעים כתב הגנה בתוך המועד הקבוע בתקנות, זאת כדי לכנס את כל המחלוקות בין הצדדים בגדר תובענה אחת.

אשר לחיוב בהוצאות – ב"כ הנתבעים ביקש לחייב את התובעת בתשלום הוצאות ובעניין זה קבעתי: "...לאור התוצאה בעניין הבקשה להעברת מקום הדיון, לא ראיתי לחייב מי מהצדדים בתשלום הוצאות".

5.לאחר תום הדיון ביום 10.5.2015 הגישו הנתבעים בקשה לפסול את המותב מלשבת בדין בתיק זה. בבקשתם מלינים הנתבעים על כך שניתנה רשות לתובעת לתקן את תביעתה מבלי שביקשה זאת, במיוחד לאור כך שעשתה כן פעם אחת בעבר, ועל כך שלא נפסקו הוצאות לטובתם לאור מחיקת הבקשה לצו זמני. עוד טוענים הנתבעים כי בית המשפט "איים" כי אם לא תימחק הבקשה בעניין הסמכות עלולים הנתבעים להיות מחויבים בהוצאות ונהג כלפיהם בעוינות, זאת כאשר מנגד הדברים הוסברו לתובעת "ברוך ובסבלנות". לטענתם יש בכך משוא פנים המצדיק פסילת המותב. בנוסף טוענים הנתבעים כי הפרוטוקול אינו משקף את מהלך הדיון במלואו.