ת"א 55400-05-14 בן עמי נ' אלון

לאחר עיון בכתב התביעה על נספחיו, ולאחר שהנתבעת לא הגישה כתב הגנה בתוך המועד שנקצב לכך בהזמנה לדין שנמסרה לה כדין, ניתן בזאת פסק דין בהעדר הגנה כמבוקש.

התביעה הינה תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע כתוצאה מנפילת רמקול מתקרת הפאב בו מנוהל עסקה של הנתבעת, במהלך בילוי של התובע בפאב. הארוע התרחש ביום 14.11.13.

בנסיבות הענין אין ספק כי מתקיימים התנאים להחלת הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו" ובהעדר כתב הגנה, יש לקבוע כי הנתבעת חבה בפיצוי התובע בגין רשלנותה.

התובע פונה מהמקום באמבולנס לבי"ח רמב"ם, לאחר שסבל מחבלת ראש, שכן הרמקול פגע בראשו וגרם לו לחתך מדמם בחלק הקדמי של קרקפתו. התובע שוחרר מחדר המיון לאחר שהחתך הודבק והתובע קיבל חיסון.

אין בפי התובע טענה לקיומה של נכות כתוצאה מהתאונה, אם כי בכתב התביעה נטען כי נותרה לו בקרקפתו צלקת נראית לעין המדממת לעיתים בעת גילוח הראש, שכן התובע נוהג לגלח שיער ראשו.

על אף שהתובע טוען להפסד השתכרות לעבר, לתביעה או לבקשה למתן פסק דין לא צורפו מסמכים המעידים על הפסד כזה.

אציין כי הסכום שנדרש בתביעה כפיצוי בגין נזק לא ממוני הינו גבוה בהתחשב בכך שמדובר בפגיעה שלא נדרש לאחריה טיפול רפואי ממושך והיא לא הותירה נכות, וממילא המדובר בסעד המצוי בשקול דעת בית המשפט.

לפיכך אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין נזק הגוף שנגרם לו כתוצאה מהארוע נשוא התביעה וזאת בסך של 18,819 ₪. סכום המורכב מפיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 17,000 ₪ והחזר הוצאות בסך 1,819 ₪.

כמו כן תישא הנתבעת בהוצאות התובע בגין אגרת משפט ששולמה, ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,330 ₪.