ת"א 55340-05-13 אל-קסלסי ואח' נ' לייבוביץ

א. רקע כללי

1. התובעים הגישו תביעה זו בסדר דין מקוצר לסילוק ידו של הנתבע ממקרקעין בהם רכשו את הזכויות כדין. מדובר בגוש 1908 באזור התעשיה בקרית גת, ובחלקות 31, 33, ו- 27, כאשר הנתבע מחזיק בחלקות 59 ו- 63, ופולש, לפי הטענה, לחלקות 31, 33 ו- 27 שבבעלות התובעים.

2. ביום 9.12.14 ניתנה בהסכמה הרשות להתגונן ונקבע כי התיק ינוהל כתיק אזרחי רגיל.

3. לאחר שהוגשו חוות דעת מודדים מטעם שני הצדדים, נתברר כי אין מחלוקת של ממש בין המודדים של שני הצדדים. בית המשפט הציע כי בנסיבות אלה הצדדים ינהלו הדברות בעצמם או באמצעות מגשר, אולם ההדברות לא צלחה.

4. בשלב מאוחר יותר, כשנתיים לאחר הגשת התביעה דנן, הוגשה תביעה נגדית של הנתבע כנגד התובעים ונתבעים אחרים לבית המשפט המחוזי, שמספרה 43269-06-15 בסוגיית הבעלות.

5. הנתבע ביקש לעכב את ההליכים בתובענה זו עד להכרעה בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי. בהחלטה מפורטת ומנומקת מיום 3.9.15, דחה בית המשפט את הבקשה לעיכוב הליכים, בעיקר לנוכח השיהוי המשמעותי בהגשת התביעה בעניין הבעלות לבית המשפט המחוזי, וקבע כי ע"פ הפסיקה יוכל בית המשפט דנן להכריע במחלוקת, גם תוך קביעת ממצאים גם לעניין הבעלות, מכוח סמכותו הנגררת של בית המשפט, הקבועה בסעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד – 1984.

6. על החלטה זו לא הוגשה בקשת רשות לערער, אם כי הוגשו בקשות נוספות לעיין מחדש בהחלטה שאף הן נדחו בהחלטות מנומקות.

7. בנסיבות העניין, כיוון שהמודדים מטעם שני הצדדים הסכימו למעשה כי הנתבע אכן פולש לחלקות התובעים, כפי שהם רשומות בפנקסי המקרקעין, הציע בית המשפט לצדדים כי ינתן פסק דין מותנה לסילוק יד, אשר יכנס לתוקף רק לאחר ההכרעה בסוגיית הבעלות בבית המשפט המחוזי. הנתבע סירב להצעה.

8. כיוון שמדובר בסוגיה משפטית גרידא, הציע בית המשפט לצדדים, להימנע מחקירות עדים ולעבור מיד לשלב הסיכומים על יסוד כל המסמכים שהוגשו – גם לזאת סירב הנתבע. בנסיבות אלה, לא היה מנוס משמיעת הוכחות בתיק.

    

   ב. טענות מקדמיות