ת"א 55337-02-15 בית קדימה ת"א בע"מ נ' אפל ואח'

בפניי מונחת בקשת המבקשת , הנתבעת 2, לביטול פסק הדין שניתן כנגדה בהיעדר הגנה ביום 28.6.15. תגובת המשיבה, התובעת, לבקשה זו ותשובת המבקשת לתגובה.

כמו כן היות והמבקשת היתה בבעלות מלאה של הנתבע 1 אשר היה מצוי בהליכי פש"ר בעת הגשת כתב התביעה ונכסיו נוהלו ע"י המנהל המיוחד, עו"ד חגי אולמן, נתנה החלטתי ביום 10.4.16 כי יגיש את תגובתו לבקשה, ולכן מונחת בפני גם תגובתו לבקשה ותשובת המבקשת והמשיבה לתגובה זו, שהוגשו לתיק בימים 31.5.16 ו- 24.5.16 בהתאמה.

במסגרת פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה נעתרתי לתביעה שעניינה היה מימוש ערובה וחילוט ערבות בנקאי אוטונומית בסך 400,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שנתנה עבור הנתבעים (והמבקשת בתוכם) לטובת התובעת, המשיבה, להבטחת נזקים שיגרמו למשיבה כתוצאה מצו מניעה זמני שקיבלו הנתבעים בתיק שבפני כנגד המשיבה במסגרת תביעה 25798-05-10 (מדובר בצו מניעה לפינוי מושכר שבוטל לאחר מכן) שהתנהלה בבית המשפט המחוזי בת"א (להלן: "תביעת המחוזי"). כתב התביעה שבפני גם פירט שורה של נזקים שנגרמו למשיבה, כתוצאה ממתן צו המניעה.

להלן יבואו עיקרי טענות המבקשת בבקשה לביטול פסק הדין כפי שעלו מכתבי טענותיה:

1. לטענתה היות ומדובר בתביעה שיש להוכיח בה נזקים והנזקים לא הוכחו, והם בגדר טענות כלליות הקשורות למושכר, הרי שבהתאם לתקנה 48 לתקסד"א, שעה שהנזק תמיד מוכחש עומדת לה הגנה אפשרית ויש לאפשר לה להתגונן בהתאם לשיקול דעת ביהמ"ש.

2. בנושא זה מפרטת המבקשת כי קיימת החלטה של כ' הש' ד"ר דפנה אבניאלי מיום 22.6.10 במסגרת תביעת המחוזי שדחתה את הטענה של המשיבה כי יכלה לגבות דמי שכירות גבוהים יותר בתקופת צו המניעה וממילא קבעה בהחלטתה את גובה דמי השכירות.

3. כמו כן לא צירפה המשיבה, לכתב תביעתה, ראיה כלשהי להוכחת טענתה כי נאלצה לתת גרייס לשוכר החילופי וכן לא העלתה בעבר טענות מכל סוג שהוא שעניינן השטח הכלוא שהיה במושכר. נהפוך הוא, המשיבה אף הציעה כי המבקשת תמשיך ותשב בנכס עוד שנים רבות. לכן קיימת למבקשת הגנה איתנה בפני התביעה.