ת"א 55328-06-13 מדינת ישראל נ' אבו בכר

בתיק זה הגיעו הצדדים להסדר דיוני בעניין פינוי המקרקעין נשוא התביעה, אך לא הגיעו להסכמה בדבר הוצאות המשפט, והגישו טיעון בכתב בעניין.

בהמשך לפסק הדין מיום 25/11/13 אני קובעת כי הנתבע ישלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 3,159 ₪.

התביעה הוגשה ביום 26/6/13 בגין פלישת הנתבע לשטח בבעלות המשיבה (נסח, נספח א' לכתב התביעה). הפלישה אותרה ביום 25/7/12 (תשריט, נספח ב' לכתב התביעה) ונשלח לנתבע מכתב התראה ביום 2/12/12 (נספח ג'). המכתב נענה במכתב ב"כ הנתבע מיום 27/12/12 (נספח ד'), והתובעת דחתה את טענות הנתבע ועמדה על סילוק ידו של הנתבע תוך 30 יום (מכתב ב"כ התובעת מיום 22/4/13, נספח ה' לכתב התביעה). כאמור הצדדים ניהלו מו"מ לאחר הגשת כתב התביעה (בקשה מוסכמת להארכת מועד להגשת כתב הגנה מיום 13/10/13, בקשה מס' 1) וביום 24/11/13 הגיעו להסכם לפיו הנתבע פינה את המקרקעין והמחוברים, התחייב להימנע מלהיכנס שוב למקרקעין ולעשות בהם שימוש, והצהיר כי אין לו כל זכות במקרקעין (בקשה מס' 2).

לעניין הוצאות המשפט התובעת טענה כי אין חולק כי הנתבע פלש למקרקעין, בהם אין לו זכויות, כי נשלחו אליו שני מכתבים, ואמנם הוא השיב למכתב הראשון, אך תשובתו היתה כללית, וגם לאחר המכתב האחרון, בו נדחו טענותיו, לא פינה את השטח, ובכך חייב את התובעת להגיש את התביעה, ועל כן עליו לשאת בהוצאות. גם התובעת מסכימה כי יש מקום לשקול הפחתת ההוצאות לאור הגעה להסדר בשלב מוקדם וללא ניהול התיק, אך מבקשת לא להשאיר את התובעת בחסרון כיס.

הנתבע טען כי המחלוקת, כפי שעלה מההתכתבויות, היתה לעניין מיקום גבול חלקות 7 ו-19 (חלקה 7 בבעלות הנתבע וחלקה 19 בבעלות התובעת), וכי הנתבע הקים את הגדר ועיבד את השטח על מנת למנוע שריפות ופלישה של עדרים לשטחו. הנתבע טען גם כי הרחבת הדרך שבין החלקות בשנת 2010 ללא סימונים גרמה לצורך לבצע מדידה רסמית. הנתבע טוען כי המדידה לא נעשתה עקב אי שיתוף פעולה מצד התובעת, שהזדרזה והגישה את התביעה. הנתבע טוען כי בסמוך לאחר הגשת התביעה הזמין מודד מוסמך, שהכין מפה מצבית, וקבע היכן עובר הגבול בין החלקות, ולאחר מדידתו התברר כי חלק מהשטח, שהתובעת עתרה לפינויו הינו בשטח חלקתו. הנתבע טוען כי לא יכול היה לוותר על המדידה ולהענות לדרישת התובעת ללא בדיקה, וכי נגרם לו נזק בעלות המדידה שביצע, ועל התובעת להשתתף בהוצאותיו.

הנתבע מסכם כי בהתנהלותו חסך זמן וכסף, ואין לחייבו בהוצאות התובעת.

התובעת השיבה כי הנתבע חרג מההסדר הדיוני והעלה טענות עובדתיות, שלא ניתן לחקור אודותיהן ולא הועלו על ידו קודם לכן. התובעת דחתה בשתי ידיים את דרישת הנתבע כי תשתתף בהוצאותיו למדידת הגבול, וטענה כי לא קיבלה את המפה המצבית, וכי הפינוי לפי ההסדר נעשה רק על סמך המפה שצורפה לכתב התביעה, וצורפה להסכם כחלק בלתי נפרד הימנו. התובעת טענה כי המדידה מטעם הנתבע נעשתה רק לאחר הגשת התביעה ולצורך ביצוע הפינוי.

הנתבע, בניגוד להסדר הדיוני, הוסיף "תשובה לתגובת התובע" וטען כי את תכנית המדידה מטעמו ערך כבר ביום 2/9/13 לצורך הגעה להסדר עם התובעת. הנתבע צירף מפה מצבית, שנערכה ביום 2/9/13.

אין בדעתי להתייחס לטענות, שחרגו מההסדר הדיוני ומהחלטתי מיום 25/11/13.

העובדות שהוכחו הינן כי התובעת דחתה את טענות הנתבע במכתבה מיום 22/4/13 (נספח ה' לכתב התביעה), והוא לא פנה אליה לאחר מכן ועד להגשת התביעה, למרות שחלפו חודשיים ימים.