ר' נ' ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ ואח'

עסקינן בתביעת נזקי גוף שהגישה התובעת כנגד הנתבעים 1-3 בגין תאונת דרכים מיום 27/5/2009 כך על פי הנטען, בה הייתה מעורבת בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975.

לאחר שהתביעה מתנהלת בבית המשפט מזה שש שנים, הגישה התובעת בקשה לדחיית התביעה ואולם מבקשת למחול לה על הוצאות המשפט ולפטור אותה מיתרת אגרה, ככל שתחול.

הנתבע 2 מסכים לדחיית התביעה ללא צו להוצאות ואולם הנתבעות 1 ו- 3 עומדות על קבלת הוצאות המשפט בהן נשאו או עתידות לשאת, המסתכמות בסך של 12,000 ₪ ביחס לנתבעת 3 וסך של כ- 10,500 ₪ עבור הנתבעת 1.

בנסיבות אלו, הגיעו הצדדים להסכמה בדבר דחיית התביעה ואולם ביקשו להותיר את סוגיית הוצאות המשפט להכרעת בית המשפט, לאחר שהגישו בעניין זה טיעונים קצרים בכתב.

משכך הריני מורה בזאת על דחיית התביעה.

כעת, מה שנותר על הפרק הוא להכריע בסוגיית הוצאות המשפט. להווי ידוע כי פסיקת הוצאות נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. ראה תקנות 511-512 לתקנות סדר הדין האזרח התשמ"ד 1984 וכן ראה ספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שתים עשרה 2015, עמ' 667-668.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, כפי שהוצגו בפניי בטיעונים קצרים בכתב שהגישו לצורך זה, באתי למסקנה כי בנסיבות דנן ועם כל הרצון הטוב, לא ניתן להוציא את התובעת "פטור בלא כלום" ויש מקום לפסוק הוצאות משפט, גם אם בצורה חלקית, לטובת הנתבעות ואסביר: המדובר בתביעה המתנהלת מזה שש שנים בבית המשפט, במסגרתה הוגשו כתבי טענות, הוגשו בקשות שונות, התקיימו ארבע ישיבות קדם משפט מתוכן לשתיים האחרונות לא התייצבה ב"כ התובעת בעוד שמצד ההגנה התייצבו ב"כ הנתבעות, הוגשו בקשות רבות ביניהן בקשה למינוי מומחה רפואי שנדחתה ועוד.

במצב דברים זה, פשיטא כי בעל דין הנאלץ לנהל פרשת הגנה במשך פרק זמן כה ניכר, יוצא בהוצאות משפט משמעותיות, בכלל זה שכ"ט עורכי הדין המייצגים, עלויות משרדי חקירה ואיתור תיק משטרה ותיעוד רפואי ועוד. ראה נספחים שצירפו הנתבעות 1 ו- 3 לטיעוניהן.

טענתה של התובעת לפיה חזרה בה מכתב התביעה רק בשל שוויו המינורי של התיק מבלי שהדבר יעיב על חוזקת זכאותה על פי החוק, אינה יכולה לעמוד. ראשית, אילו אכן סברה התובעת כי מדובר בתיק של ערכי מטרד גרידא, וזאת בהצטרף לטענת ההגנה בדבר הכחשת עצם קרות התאונה הנטענת וכן הכחשת הכיסוי הביטוחי בשל היעדרו של רשיון נהיגה תקף- שומה היה עליה לתת על כך את הדעת כבר בתחילת ההליך ולכלכל צעדיה בהתאם באשר לכדאיות שבניהול תביעה כגון דא, שהמלאכה בה מרובה ושכרה מועט, אם בכלל, בהנחה כי הייתה צולחת את המשוכה של הוכחת האירוע כתאונת דרכים.