ת"א 55096-01-14מטר נ' או.אס.פי. שירותי מיקור חוץ בע"מ

מונחת בפני בקשה לביטול פס"ד שניתן ביום 12.3.15.

לאחר עיון בטענות הצדדים הנני מורה כדלקמן:

הבקשה לביטול פס"ד הוגשה ביום 15.4.15. נוכח פגרת הפסח נראה כי הבקשה לביטול פס"ד הוגשה במועד.

ביטול "מחובת הצדק":

לאחר עיון בטיעוני הצדדים נחה דעתי כי אין מקום לבטל את פס"ד "מחובת הצדק".

המבקשת מכחישה את עניין המסירה הכחשה כללית ללא התייחסות לאישור המסירה שצורף לבקשה למתן פס"ד.

ביום 15.4.15 הוגשה בקשה לביטול פס"ד. פס"ד ניתן בהעדר הגנה כנגד המבקש ביום 12.3.15 על בסיס אישור מסירה שבוצע ע"י רשות הדואר ביום 5.2.14 לכתובתה הרשומה של הנתבעת ואשר החתום עם חתימה וחותמת.

המסירה בוצעה כאמור לכתובתה הרשומה של המבקשת.

חזקה שהמסירה שבוצעה ע"י השליח בבקשה למתן פס"ד הינה מסירה שבוצעה כדין.

לפיכך, פס"ד אינו פגום ואין לבטלו "מחובת הצדק".

ביטול משיקול דעת בימ"ש:

באשר לשיקול דעת בימ"ש יש לחלק לשניים : "סיבת המחדל" וסיכויי ההצלחה".

"סיבת המחדל" - אני סבור כי אין מדובר בזלזול בהליכי בימ"ש כי אם רשלנות או מחדל הניתנים לריפוי באמצעות תשלום הוצאות.

"סיכויי הצלחה" - זו השאלה החשובה יותר. המבחן הוא מבחן של "הגנה אפשרית" ולאו דוקא בטוחה. הנטל המוטל על המבקשת הוא לשכנע שלכאורה יש לו הגנה אם יוכיח אותה, ואין על המבקש בשלב הבקשה לביטול פס"ד להוכיח ממש את הגנתו. בימ"ש מפעיל את סמכותו תוך מתן משקל רב לזכות הגישה לערכאות ותוך חתירה לתוצאה מידתית. נציג המבקשת בתצהירו לבקשה ובתשובתו לתגובה מעלה טענות הגנה לכאורה שראויות להתברר בפני בימ"ש כגון שהתובע נחבל עת עבד אצל נתבעת 2 ,ולא אצל המבקשת, ואף הגיעה עימה להסכם פשרה באמצעות מבטחתה חב' מגדל. על פי שטר הקבלה והסילוק טוענת המבקשת כי התובע התחייב לדחות התביעה דנן וכי הויתור הינו כלפי כל הנתבעים בקשר עם התאונה נשוא התביעה. יתרה מכך, תביעה נזיקית מעיקרה שנויה במחלוקת ודרושה בירור עובדתי וראייתי. נראה כי המבקשת עמדה בנטל המוטל עליה על פי הפסיקה ופירטה טענות הגנה הראויות לבירור וליבון עובדתי וראייתי.