ת"א 54989-05-12 בלוגולוב נ' עיריית תל אביב ואח'

שאלת החבות: בניגוד לנטען ע"י הנתבעת, לא ניתן ללמוד מהתיעוד שהוגש כי האופציה השמרנית אכן מוצתה בקופ"ח בטרם הופנתה התובעת לביה"ח. אין די בחזקה כי זו מוצתה בקופ"ח. הדעת נותנת כי מטעם זה אופציה זו לא נבחנה בביה"ח בטרם הוחלט על ביצוע הניתוח.

הצדדים חלוקים בשאלה האם ניתנו לתובעת הסברים בשפה הרוסית בטרם חתמה על כתב ההסכמה. מטבע הדברים איני יכול, בשלב זה, לחוות דעתי במחלוקת עובדתית זו. יחד עם זאת, לא איתרתי חתימה נוספת של התובעת ביום 25.5.09, כנטען ע"י הנתבעת בס' 25 לתחשיבה.

אין חולק כי עסקינן בסיבוך – השאלה מדוע אירע, והאם ביצוע הניתוח תחת בקרת רנטגן לא היה מונע את קרות הסיכון של מיקום החיתוך. לא ניתן ע"י הנתבעת הסבר מדוע נבחרה ה"גישה" של אי ביצוע הניתוח תחת רנטגן, שעה שקיים סיכון ידוע לחיתוך שיביא לתחלואה שנגרמה.

הדעת נותנת כי חשיפת התובעת לקרני הרנטגן במהלך הניתוח עדיפה.

נשאלת השאלה מדוע מלכתחילה לא הוצעה לתובעת שיטת הטיפול ה"חדשנית" יותר?

ד"ר שינדלר אינו נדרש לטענת ד"ר גורן כי הניתוח לא צלח בין היתר, עקב שינויים ניווניים מהם סבלה התובעת ואשר היו צריכים ללמד כי אין לבצע הניתוח, וכן עם טענתו כי צילום הרנטגן שבוצע לאחר הניתוח פורש בשגגה כתקין.

שיעור הנזק: יצוין כי התובעת שבה לעבודתה לאחר תקופת החלמה ארוכה ובניגוד לטענתה לא פוטרה. כן יש להביא בחשבון כי החמרה בקטרקט, אם וככל שארעה, יכולה אף להשפיע על תפקוד התובעת ויכולתה להתמיד בעבודתה.

מנגד, יש להביא בחשבון כי עובר לתאונה התובעת הייתה כשירה לעבודות מסוג העבודות בהן עסקה עובר לניתוח, ועל כן סיכויי שילובה בעבודה אחרת נמוכים.

לאחר שהבאתי בחשבון את סיכויי וסיכוני הצדדים בשאלת החבות וכן את טיעוניהם בשאלת שיעור הנזק, לרבות יציאתה לפנסיית נכות, הצעתי הינה כי ישולם לתובעת סך כולל של 250,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 15%, מע"מ, אגרה ושכ"ט המומחים.

אשר לניכוי תשלומי המל"ל – מרבית הנכות נקבעה בתחום העיניים ומיעוטה בלבד בגין האירועים נשוא התובענה. משהתובעת ויתרה על קצבת השאירים לטובת קצבת הנכות – יש להניח כי התגמולים היחסיים שיש לנכות נמוכים מקצבת השאירים, ועל כן סבורני כי אין לבצע ניכוי וזאת לאור הלכת הניכוי מהניכוי. אוסיף ואציין כי גם אם התובעת חדלה לעבוד בגין האירועים נשוא התובענה ועל כן הייתה זכאית לקבלת קצבת הנכות – אין בכך כדי לשנות ממסקנתי, שכן עפ"י ההלכה יש להביא בחשבון לעניין הניכוי היחסי את הנכות הרפואית בלבד ולא את הנכות בגין אובדן כושר העבודה.

ב"כ התובעת יודיע עמדתו בתוך 14 יום, והנתבעות בתוך 45 יום לאחר מכן. ההודעות תימסרנה במקביל לביהמ"ש. היה והנתבעות לא תודענה במועד את עמדתן להצעת הפשרה, מתבקש ב"כ התובעת להודיעני על כך בסמוך לאחר חלוף המועד על מנת שאזרז קבלת עמדתן.

לק.מ. ליום 7/10/15 שעה 08:50.