ת"א 54846-05-14 בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' קופפרשטיין ואח'

הנתבעים מושקוביץ איידל עלקא ויוסף ניסן רוזנברג (להלן: "הנתבעים") חתמו ביום 4.4.12 כערבים על חובותיהם של הנתבעים 1 ו- 2 ערבות מתמדת לכל חוב מוגבלת לסכום של 100,000 ₪.

הנתבעים 1 ו- 2 נטלו מהתובע הלוואה בסך 100,000 ₪ ביום 9.7.13 למעשה מדובר היה בחידוש הלוואה שנלקחה ביום 4.4.12 . הנתבעים 1 ו- 2 לא עמדו בתנאי ההלוואה לפיכך יתרת סכום ההלוואה הועמדה לפירעון מיידי והוגשה תביעה נגדם ונגד הנתבעים על סך של 104,030 ₪ בסדר דין מקוצר.

הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן (לאחר שקודם לכן ניתן נגדם פס"ד בהעדר הגנה והוא בוטל). טענות הנתבעים הם שהבנק – התובע – לא מילא את חובותיו כלפיהם כערבים. הבנק לא מסר להם פרטים על החוב הנערב, על מצבם של הלווים (נתבעים 1 ו-2 ) כמו כן לא נמסרה להם הודעה שהנתבעים 1 ו- 2 לא עומדים בתנאי החזר ההלוואה. הנתבעים טוענים עוד כי לא מוצו הליכים נגד הנתבעים 1 ו- 2 ולא הומצאה החלטה של רשם ההוצל"פ על מיצוי הליכים נגדם. הסכום הנתבע לא פורט וחסרים בתביעה מסמכים מהותיים. הנתבעים טענו עוד כי הבנק התרשל בכך שלא דאג שיהיו בידיו די בטחונות להלוואה שנתן לנתבעים 1 ו- 2. טענות הנתבעים פורטו בתצהיר בקשת הרשות להתגונן וכן בתצהיר העדות הראשית.

התובע טוען, באמצעות תצהיר של נציגתו גב' איריס טויזר, כי הנהלים בבנק מחייבים מתן הסבר לערב על משמעות הערבות ותנאיה. רק לאחר שהפקיד משוכנע שהערב מבין את תנאי הערבות ומשמעות חתימתו, מחתימים אותו על כתב הערבות. הערב רשאי כמובן לשאול את הפקיד כל מה שעולה על דעתו בקשר לכתב הערבות, כך נעשה גם בנדון דנן. הערבים הוחתמו על מסמכי הערבות רק לאחר שהדברים הוסברו להם והובנו על ידם. העדה הצהירה גם שנשלחה לנתבעים התראה על הפרת תנאי ההלוואה והעמדתה לפירעון מיידי ואף נעשו ניסיונות להשיג אותם טלפונית.

המצהירה מטעם התובע והנתבעים נחקרו על תצהיריהם. בחקירות עלו נתונים כדלקמן:

הנתבעים 1 ו- 2 נטלו הלוואה ביום 4.4.12 (היום בו נחתמו כתבי הערבות). ההלוואה מוחזרה ביום 9.7.13 באופן שההלוואה הראשונה הועמדה לפירעון וניתנה הלוואה חדשה של 100,000 ₪ הערבות שחתמו הנתבעים הינה ערבות לכל חוב ולא ערבות להלוואה ספציפית. הנתבעים חתמו במעמד חתימה כתבי הערבות על מסמכים נפרדים המפרטים את פרטי ההלוואה (המסמכים סומנו ת/1, ת/2, ת/5). הנתבעים לא חלקו על כך שהם חתומים על כל אחד מהמסמכים הללו, אף שטענו כי מדובר היה "בטקס" חתימה שנמשך דקות ספורות בלבד מבלי שהם קראו את תוכן המסמכים עליהם חתמו. הנתבעים לא טענו שמשהו מנע מהם לקרוא ואולם לדבריהם לא היה נעים להם לבקש לקרוא לאחר שהפקיד שבפניו חתמו סימן להם איפוא עליהם לחתום. הנתבעים גם העידו כי הם לא קיבלו העתק מכתבי הערבות או המסמכים הנוספים עליהם חתמו.

באשר לעדות נציגת התובע עלו בה סתירות באשר לנוכחותה באופן אישי בזמן החתימה ובענין מתן הסברים לערבים. מחד, העידה העדה כי היא נכחה ואף הסבירה לאחד הערבים את מהות חתימתן ומאידך, כאשר התברר שהאדם עליו הצביעה באולם כמי שקיבל ממנה את ההסברים אינו הערב ואינו הלווה העידה שהיא לא בהכרח היתה נוכחת בעת מתן ההסברים אף שהיא היתה בסניף ואישרה, כמנהלת המחלקה , את ההלוואה.

ענין נוסף שעלה בחקירה היא הבדיקות שנעשו ללווים טרם מתן ההלוואה. העדה מטעם התובעת צרפה את תוצאות בדיקת ה- BDI שנעשו ללווים ואילו ב"כ הנתבעים טען שמדובר בבדיקה חלקית בלבד שכן עולה מהמסמכים שכבר בעת מתן ההלוואה היה חוב של הלווים לבנק פאג"י, בגביה בהוצל"פ.

בהתחשב באמור השאלה היא האם יש מקום לפטור את הנתבעים, למרות שהם לא חולקים על חתימתם על מסמכי הערבות.