ת"א 54797-12-11 כהן נ' המועצה האזורית חוף הכרמל ואח'

בפתח פסק הדין יש לומר כי אין מנוס מדחיית התביעה וזאת מן הנימוקים כדלקמן:

רקע:

התובע, מר יאיר כהן (להלן: "התובע"), יליד 1946, חקלאי תושב במושב צרופה, הנמצאת בתחום השיפוט של הנתבעת מס' 1, נפגע ברגלו הימנית בתאריך 12.10.09 (להלן: "התאונה").

הפגיעה ברגלו הימנית היתה לא קלה וכתוצאה ממנה התובע נזקק לאשפוזים, ניתוחים ונותרה בגופו נכות.

התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה, ונקבעה לו נכות בגין פגיעה זו ע"י המל"ל בשיעור של 25%, המל"ל הפעיל תקנה 15. התובע אינו מקבל קצבת נכות למרות שיעור זה, היות והוא מקבל קצבת שארים וקצבת זקנה.

התביעה

טענת התובע כלפי הנתבעת מס' 1, היא כי פגיעתו היא תוצאה של נפילה לתוך בור ביוב ישן, אשר הנתבעת מס' 1 כשלה מלכסות אותו או לאטמו במסגרת החלפת כל מערכת הביוב במושב צרופה בשנת 1995.

לעניין נסיבות התאונה מפורט בכתב התביעה כדלקמן:

"ביום 12.10.2009 סמוך לשעה 11:00 במהלך עבודתו לאיסוף כלים לצורך חיתוך עצים בחממה, נפל לפתע התובע לבור ביוב ישן שהיה בחצר ביתו כאשר רגלו השמאלית נכנסה לעומק הבור ורגלו הימנית נותרה מחוץ לבור והיא זו שנפגעה ונשברה (כף רגל ימין). הסתבר כי מכסה הביוב הישן שקע במשך השנים שחלפו לעומק של כשני מטרים ובעת נפילתו הפתאומית של התובע לבור נחבל גם בחלקי גוף אחרים ובעיקר ברגל, בצוואר וביד ימין". (ס' 3 לכתב התביעה).

התובע סבור כי הנתבעת מס' 1 והעובדים מטעמה, אשר עסקו בהתקנת מערכת הביוב, עבורה שילם כמו כל שאר תושבי צרופה, התרשלו בעבודתם באי – כיסוי הבור כראוי, על כן נפל ונפגע, ועל כן היא חבה בנזקיו. עם סיום העבודות היה ברור לו כי הבור נאטם כהלכה, ועל כן לא דאג, הדשא שצמח כיסה אותו במשך השנים וכך לא הבחין כי הוא למעשה מהווה סכנה.

בכתב התביעה מפרט התובע את ההתכתבות בינו לבין הנתבעת מס' 1, לאחר הפציעה אשר טענה כביכול שלחה מכתב לכל התושבים ובו הנחיות לעניין בור ישן, לפיו על התושבים בעצמם היה לטפל בכך ולא על הנתבעת מס' 1. מכתב כזה לא התקבל מעולם אצל התובע לטענתו, ובטענה זו תומך גם מזכיר המושב.