פלוני נ' עץ המחלף בע"מ

1.לפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף, אשר הוגשה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

2.כעולה מכתב התביעה, התובע יליד 25.3.2000 נפגע בתאונת דרכים ביום 14.5.2017 כאשר על פי הנטען במהלך עבודתו אצל נתבעת 1 מלגזה נהוגה בידי עובד הנתבעת 1 המבוטחת על ידי נתבעת 2 פגעה בכף רגלו הימנית, אשר כתוצאה מכך נחבלה.

3.הנתבעת, מבטחת המלגזה הכחישה בכתב ההגנה את התאונה ונסיבותיה. לטענתה התובע לא נפגע כתוצאה משימוש במלגזה וככל שנפגע, אין קשר בין המלגזה לבין פגיעתו ופגיעתו ככל שארעה, ארעה בנסיבות אחרות ושונות בתכלית.

4.ד"ר אילן כהן אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי לבדיקת התובע והערכת נכותו, קבע בחוות דעתו כי לתובע נותרה בעקבות התאונה נכות אורתופדית צמיתה בשיעור של 7.5% לפי סעיף 35(1)ב' מותאם בגין מצב לאחר שברים בפטישון החיצוני והפנימי בקרסול ימין. בנוסף, קבע המומחה נכות אסתטית צמיתה בשיעור של 3.33% בגין צלקות.

5.הצדדים חלוקים הן בשאלת החבות והן בשאלת הנזק. ליבת המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה – האם הוכח אירוע התאונה כנטען על ידי התובע, אם לאו.

6.בהיעדר אפשרות לפשרה נשמעו הראיות. התובע נחקר וכן המומחה מטעם בית המשפט.

7. תחילה אדון בנסיבות התאונה ובשאלת החבות.

נסיבות אירוע התאונה

8.בכתב התביעה צוין לגבי נסיבות התאונה, כי "בתאריך 14.05.2017, בעת שהתובע עבד כפועל בלתי מקצועי במפעל נתבעת 1, פגעה בו המלגזה, שזהות הנוהג בה לא ידועה ומעכה את כף רגלו הימנית".