ת"א 54766-09-11 לרין בוטמן נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ

הצדדים, ההליך:

1. התובעת- ילידת 01/66, נפגעה בתאונת הדרכים נשוא התביעה מיום 22/6/10 (להלן: "התאונה").

הנתבעת היתה מבטחת הרכב בו נהגה התובעת במועד התאונה בביטוח חובה.

התביעה אשר בפניי הינה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לה עקב התאונה.

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלת גובה הנזק בלבד. בענין זה הוגשו ראיות, נשמעו עדויות וב"כ הצדדים סיכמו בעל-פה את טענותיהם.

הפגיעה והנכות הרפואית:

2.מזירת התאונה, הובאה התובעת באמבולנס לחדר המיון של ביה"ח קפלן. היא התלוננה על כאבים בחזה, בגב, בכף רגל שמאל. בבדיקתה נמצאו סימני שפשוף מהחגורה על הצוואר ללא הגבלות תנועה בצוואר ובגב, שפשוף בגב כף רגל שמאל ללא נפיחות, ורגישות בבית החזה מעל הסטרנום. בדיקות סי.טי ראש וצילומי רנטגן פוענחו כתקינות. היא שוחררה לביתה עם המלצה לשלושה ימי מחלה, מעקב רפואי ומשככי כאבים. המשך הטיפול והמעקב נעשו במסגרת קופ"ח. חולים.

3.התאונה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, על כל המשתמע מכך.

נקבעה לתובעת תקופת אי כושר לעבודה עד ליום 23/8/10, סה"כ- 63 ימים. ועדה רפואית שליד המל"ל קבעה לתובע נכות זמנית, ולאחריה נכות רפואית צמיתה בשיעור של 10% החל מיום 21/9/10 בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה צווארי. לא הופעלה תקנה 15, בנימוק שהתובעת חזרה לעיסוקה ואין ירידה בהכנסותיה, כמפורט בפרוטוקול הוע"ר - נספח 3 למוצגי הנתבעת.

הנכות התפקודית:

4.ב"כ התובעת עתר בסיכומיו לפיצוי בגין תקופת אי הכושר לעבר למשך כ-3 חודשים וכן לפיצוי לעתיד, עד גיל 64, בתוספת הפסדי פנסיה בשיעור של 12%. לשיטתו- הנכות הרפואית משקפת את נכותה התפקודית של התובעת.

ב"כ הנתבעת- מנגד, טען כי לא רק שאין ירידה בהכנסות אלא אף כי שכר התובעת השביח באופן שיטתי ומפנה לדו"ח הרציפות בעבודה הנ"ל. סבור הוא שמדובר בפגיעה קלה, כי הנכות שנקבעה לתובעת ניתנה "בחסד" וגורס שנכותה הרפואית אינה תפקודית כלל ועיקר.