ת"א 5472-06-09 חטיב ואח' נ' בנימיני 19 נובמבר 2014

מונחת בפניי תביעה כספית לתשלום יתרת חוב בסך של 110,000 ש"ח בגין עבודות שיפוצים שבוצעו בדירת הנתבע בדרך הים 133 בחיפה (להלן:"הדירה").

נתוני רקע ועיקר טענות הצדדים:

התובע 1 הינו קבלן לעבודות שיפוצים ואילו התובע 2, אחיו של התובע 2, הינו מי שביצע בפועל את עבודות השיפוצים בדירה (התובע 2 ייקרא להלן: "התובע").

עפ"י הנטען בכתב התביעה, בין התובע לנתבע סוכם תחילה על ביצוע עבודות בסיסיות של בניה ושיפוצים בדירה שבגינן התחייב הנתבע לשלם לו סך של 47,800 ש"ח. לטענת התובע, מהות והיקף העבודות אשר סוכמו בתחילה פורטו ברשימה שצורפה כנספח א' לכתב התביעה (להלן: "הרשימה"), ורק לאחר מכן ביקש ממנו הנתבע לבצע עבודות חשמל ועבודות נוספות, שאכן בוצעו, ובגינן התחייב הנתבע לשלם 60,000 ש"ח.

לטענת התובע, הוא ביצע את העבודות נשוא ההסכם וכל העבודות הנוספות שנדרשו ממנו לשביעות רצונם של הנתבע ובני משפחתו, והנתבע שילם לו על חשבון התמורה סך של 30,000 ש"ח במזומן ונותר חייב לו סכום של 17,400 ש"ח בגין העבודות המפורטות ברשימה ועוד סכום של 60,000 ש"ח בגין העבודות הנוספות ועבודות החשמל שלא נכללו ברשימה, שהנתבע סירב לשלם עבורן.

לטענת התובע, ביום 3.10.2007 פנה לנתבע על מנת שישלם לו בעד מכלול העבודות שבוצעו, אך הנתבע סירב לשלם וטען כי לא מגיע לתובע סכומים נוספים מעבר למה ששולם עד אז. בעקבות כך התובע נאלץ להפסיק את העבודה ולעזוב את הדירה לאחר שהספיק להשלים את כל העבודות, למעט מספר תיקונים קטנים ועבודות גמר ופיניש.

עוד טען התובע, כי נפגש עם הנתבע ביום 5.10.2007 בעקבות מכתב ששלח לו, ובמהלך הפגישה הסכים הנתבע לשלם לו 24,000 ש"ח בלבד לסיום המחלוקת ביניהם – הצעה שהתובע סירב לה לאור טענותיו כי מגיע לו סכום גבוה יותר.

מאוחר יותר ובעקבות פניית התובע לאחיו של הנתבע, הסכים האחרון להוסיף עוד 5,000 ש"ח להצעה הקודמת, אך גם להצעה הזו התובע לא הסכים.

לטענת התובע, הוא הזמין שמאי מטעמו על מנת שיאמוד עלות העבודות אשר בוצעו, ולאחר שהשמאי ביקר בידרה, הוגשה חוות דעת לפיה השכר הראוי בגין כל העבודות עומד על 81,550 ש"ח בתוספת מע"מ.