ת"א 54661-11-14 מירון - מושב עובדים של הפועל מזרחי נ' שלי ואח'
|
ת"א בית משפט השלום צפת |
54661-11-14
21.7.2015 |
|
בפני השופטת: רבקה איזנברג |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובע: מירון - מושב עובדים של הפועל מזרחי |
נתבעים: 1. עמוס שלי 2. שרון הופרט |
| פסק דין | |
1.בפני תביעה לפינוי וסילוק יד שהגישה אגודה שיתופית "מירון" – מושב עובדים של הפועל המזרחי (להלן גם: "האגודה") כנגד הנתבעים, לפינויים מהקרקעין הידועים כגוש 13689, חלקה 20, עליהם בנוי מבנה המשמש כצרכניה (להלן: "המבנה" או "הצרכניה").
התביעה החלה כתביעה לפינוי מושכר לפי פרק טז'4 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, אך בהתאם להחלטה מיום 26.2.15, עברה להתברר בסדר דין רגיל.
2.לטענת האגודה, כמפורט בכתב התביעה, היא בעלת הזכויות במקרקעין וזאת בהתאם לחוזה חכירה שנכרת בינה לבין מנהל מקרקעי ישראל. הנתבע 1 שכר מהאגודה את המקרקעין בהתאם להסכם שכירות מיום 30.11.05. הנתבעת 2 בתו של הנתבע 1, חתמה כערבה להתחייבויות הנתבע 1.
לטענת התובעת, בתחילה הגישה התובעת תביעה כספית ותביעה לפינוי כנגד הנתבעים בטענה להפרת הסכם השכירות (ת"א 28235-01-13). אולם, לאחר שבינתיים, כבר חלף מועד ההתקשרות החוזית, מחקה התובעת את סעד הפינוי מהתביעה הקודמת והגישה תביעת פינוי זו.
לטענת התובעת, הסכם השכירות הסתיים ביום 31.12.13, לא נכללה בו אופציה להארכתו ולא נכרת בין הצדדים הסכם חדש ולכן, הנתבעים מחזיקים כיום במקרקעין ללא זכות.
3.בכתב הגנתם, העלו הנתבעים טענות מקדמיות בעניין עיכוב הליכים מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות התשכ"ח ולהעדר יריבות. בהתאם להחלטה מיום 19.1.15, נדחו הטענות המקדמיות.
לגופם של דברים טענו הנתבעים, כי הסמכות להחזיק במבנה הצרכניה, כמו בכל המבנים הציבוריים במירון, נתונה לוועד המקומי ולא לאגודה. במושב מירון קיימת הפרדת ועדים. הועד המקומי הוא האחראי על התחום המוניציפאלי ולכן לטענת הנתבעים, לאגודה אין זכות לדרוש את פינוי המבנה, שכן הסמכות שמורה לוועד המקומי בלבד. עוד טענו הנתבעים כי המבנה הוקם בסמוך לשנת 1949 ולכן, חלות על השכרתו הוראות חוק הגנת הדייר ובהתאם להוראות סעיף 14 לחוק זה, יש לראות בנתבע דייר מוגן. לטענת הנתבעים, כשהמבנה הושכר, הוא לא היה ראוי להפעלה והנתבע השקיע כספים רבים בשיפוצו. השקעות הנתבע, לטענת הנתבעים, הינן בגדר תשלום דמי מפתח.
הנתבעים טענו עוד, כי הנתבע קיים את כל התחייבויותיו עפ"י הסכם השכירות. אולם, מאחר שכאמור, תביעה זו אינה מתייחסת לעילה של הפרת ההסכם, אינני מוצאת רלוונטיות בטענות בעניין זה.
הנתבעים טענו, כי הדרישה לפינויים מהצרכניה הינה בגדר שימוש לרעה בזכות במקרקעין לאחר שהנתבע הפעיל את הצרכניה במשך 30 שנים ונובעת אך מהרצון להתנקם בנתבע.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|