פלונית נ' אלמונית

מבוא

1. במוקד התביעה מפגש שהיה בחדר השירותים בבית- הדין השרעי לענייני משפחה, בתום דיון בענייני גירושין שהתקיים בין הנתבעת לבין הגרוש שלה (להלן- "א'"), הנשוי כיום לתובעת.

2. תביעתה של התובעת היא בגין נזקי גוף שנגרמו לה לטענתה בשעה שהנתבעת תקפה אותה בחדר השירותים בבית- הדין השרעי. נטען כי הנתבעת דחפה את התובעת, שהייתה במועד האירוע בחודש התשיעי להריונה, לעבר הכיור, ומשכה בשערה. בעטיה של הדחיפה נחבלה התובעת בבטנה ונשקפה סכנה לעוברה. בעקבות התקיפה פונתה התובעת מבית הדין השרעי לבית החולים שערי צדק, באמצעות אמבולנס, שם עברה שורה של בדיקות.

3. הנתבעת הכחישה את הטענה שלפיה תקפה את התובעת. לטענתה בתום הדיון שהתקיים באותו היום בבית הדין השרעי בענייני חלוקת הרכוש, פגשה אמנם בתובעת בחדר השירותים, סמוך לכיורים, ואולם לא רק שהיא לא תקפה את התובעת, התובעת היא זו שקיללה אותה, ועל כן עזבה הנתבעת את חדר השירותים באופן מיידי, מבלי ליטול את ידיה.

4. אקדים ואציין כי לאחר שמיעת הראיות וטענות הצדדים מצאתי שיש לקבל את התביעה. ניתן ללמוד מהראיות שהליך הגרושין מלווה בסכסוכים רבים בין בני הזוג, הגולשים גם לסכסוך מר בין הנתבעת לבין התובעת. בגדרם של הסכסוכים לא בוחלים הצדדים בהטרדות ובקללות הדדיות, ובעטיים הוצאו בעבר צווי הרחקה על ידי בית משפט לענייני משפחה, ואולם נראה כי באירוע שבפני נחצה הקו, והסכסוך שנותר עד אז בתחום המילולי, קיבל ביטוי פיזי של תקיפה.

    

    

   גרסת התובעת

5. אף שעדותה של התובעת הייתה עדות יחידה של בעל דין, העדפתי את גרסתה של התובעת אודות נסיבות האירוע על פני גרסתה של הנתבעת.

6. התובעת העידה בתצהיר עדותה הראשית כי בעת ששהתה בשירותי בית- הדין, דחפה אותה הנתבעת בחוזקה לעבר הכיור שעמד בסמוך. כתוצאה מהדחיפה נפגעה התובעת בבטנה. אמבולנס אשר הוזעק למקום פינה אותה לבית החולים שערי צדק.

7. בחקירתה הנגדית השיבה התובעת כי בעת האירוע היא עמדה לצד הכיור ושטפה את פניה, ולפתע הגיעה הנתבעת מאחוריה, קיללה אותה קללות כגון "שרמוטה, זונה, עובדת ניקיון", ודחפה אותה אל עבר הכיור, עד שהתובעת נחבלה בבטנה. כמו כן משכה הנתבעת בשערה, ואז יצאה הנתבעת מחדר השירותים באופן מיידי.