- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"א 54652-10-15
|
ת"א בית משפט השלום קריות |
54652-10-15
18.1.2017 |
|
בפני השופט: מוחמד עלי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובע: פלוני |
הנתבעת: ר.ז. מוסכי סליבא בע"מ |
| החלטה | |
לפניי בקשת התובע לתיקון כתב התביעה במסגרתה מבוקש לצרף חוות דעת רפואית ולתקן את כתב התביעה בהתאם.
רקע וטענות הצדדים
-
ביום 27.10.2015 הגיש התובע תביעה לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מתאונת עבודה שאירעה ביום 24.11.2008, בעת שעבד אצל הנתבעת. כתב הגנה הוגש ביום 14.2.2016.
-
בקדם משפט שהתקיים ביום 27.9.2016 ביקש התובע למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט או לחילופין להגיש חוות דעת רפואית מטעמו. בהחלטה מאותו יום נקבע שתוך פרק זמן שנקצב תודיע הנתבעת לבית המשפט את עמדתה לכך שהתובע יסתמך על קביעת הנכות של הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי. עוד נקבע כי "בהעדר הסכמה או בהעדר תגובה מטעם הנתבעת על התובע להגיש חוות דעת מטעמו תוך 90 ימים מהיום". בקדם המשפט ציינה הנתבעת כי היא עומדת על טענת התיישנות אותה היא ציינה בכתב ההגנה.
[במאמר מוסגר אציין כי החלטתי כי התובע יגיש חוות דעת מטעמו תוך 90 ימים מעוררת שאלות במישור הפרקטי, בו בית המשפט קובע כמעשה של יום ביומו בתיקים של תביעות לפיצוי בגין נזקי גוף כי חוות הדעת מטעם בעל הדין (שלא צורפה לכתב הטענות) תוגש תוך פרק זמן מסוים, מבלי שייקבע במפורש שהדבר ייעשה במסגרת בקשה לתיקון כתבי טענות. על רקע זאת ניתן לשאול מה פשר ההחלטה כאמור לצירוף חוות דעת? האם היא החלטה כאומרת – ניתנת לבעל הדין האפשרות להגיש בקשה לתיקון כתב הטענות והיא תידון, או שטמון בה כבר היתר לתיקון כתב התביעה? במרבית התיקים הצדדים לא מעוררים סוגיה זו, ואלם אבחנה זו הופכת להיות רלוונטית במקרים ייחודים בהם מועלית טענת התיישנות כמו במקרה שלפנינו. עם זאת, אינני רואה להאריך בנקודה זו משום שגם אם אניח כי החלטתי לא התירה את התיקון אלא קבעה שיש להגיש בקשה לתיקון, עדיין יש לקבל את בקשת התובע לגופה].
-
בהתאם להחלטה מיום 27.9.2016 הגישה הנתבעת הודעה לפיה אין היא מסכימה להילוך המוצע. הנתבעת הוסיפה כי ככל שבכוונת התובע להגיש חוות דעת רפואית מטעמו, עליו לעשות כן באמצעות הגשת בקשה מתאימה לתיקון כתב התביעה, תוך שהיא שומרת לעצמה את הזכות לטעון להתיישנות.
-
ביום 5.12.2016 "הודיע" התובע על צירוף חוות דעת רפואית מטעמו המתייחסת לדרגת הנכות שנותרה לו. באותו יום קבעתי כי ככל שבכוונת הנתבעת לחלוק על חוות הדעת, עליה להגיש חוות דעת מטעמה תוך 60 ימים. בעקבות כך הודיעה הנתבעת (ביום 12.12.2016) כי אין היא מסכימה להגשת חוות הדעת וכי על התובע להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה. לאחר שהתובע הגיש את תגובתו, ניתנה החלטה ביום 2.1.2017, בה נקבע כלהלן: "על פי הדין צירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה צריך להיעשות בגדרי בקשה לתיקון כתב התביעה.... על כן, משאין הנתבעת מסכימה לראות בהודעה על הגשת חוות הדעת כתיקון (דה פקטו) של כתב התביעה, על התובע לנקוט בדרך הקבועה בתקנות ולהגיש בקשה לתיקון כתב התביעה – הילוך שהתובע מסכים לו כאמור בסיפא של תגובתו".
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
